בש”ץ שדילג על שיר המעלות ממעמקים בעשי”ת

 

שאלה:

בש”ץ שהתחיל חצי קדיש אחר ישתבח ושכח לומר שיר המעלות ממעמקים גו’, האם יחזור ויאמר שיר המעלות או שימשיך בקדיש?

וכן האם תחילת הקדיש הוא משיאמר תיבת יתגדל? דנ”ל דלענין אמירת קדיש כשאין עשרה נחשב תיבת יתגדל להתחלת הקדיש שיוכל להמשיך גם בלא מנין (אולי בא”א מבוטשאטש)?

בתודה מראש.

 

תשובה:

ש”ץ ששכח לומר שיר המעלות, והתחיל קדיש – אינו מפסיק לאומרו בין קדיש לברכו, ואומרו אחר התפילה. וראה עוד כאן, בסוף ה”לוח יומי הלכה למעשה“.

תחילת הקדיש – למעשה נהגו שאינו התחלה עד בעגלא ובזמן קריב ואמרו אמן – ראה שע״א ז, לג ובשערי רחמים שם כג. והוב”ד בכ”מ – ראה ס’ חיים פלאגי ד, ד. באר יעקב רפב, ט. ועוד. וראה שו״ת אג״מ ד, ע, יג. (וי״א שעד מלת שמי׳ אינו התחלה. והביאו ראי׳ מסוכה לט, א). ובחוט שני תפלה ע׳ רז רק בהתחיל איש״ר. ולהעיר מאמרי קדוש השלם סטרעליסק מהדורת תשס״א  ע׳ קפא. ולאידך, ראה דברי יחזקאל בהלכות  והליכות ע׳ שכא. (ונסתפקו עד״ז בשאר דברים – ראה  פמ״ג נה בא״א ה. שם קמג בא״א א. ברכ״י רפב, יא. משנ״ב שם ד. וראה פתחי שערים לשע”א שם שהב”ד ברכ”י, ומחלק כנ”ל  אלא שבכ”מ העתיקו ד’ הברכ”י, ולא נחתי לחלק היכן נזכר באמצע קדיש (וגם בבאר יעקב סוסי’ קמג, אף שהביא במק”א ד’ שע”א כנ”ל). וראה גם שו”ת שרה”מ ז, צ בסופו. רבבות אפרים ח, לא. משנ”ה י, טז).

ונמצא תח״י מכתב מאאזמו״ר בעל שערים מצוינים בהלכה, לענין ש״צ שהתחיל לומר קדיש בחודש הי״ב באבלותו, שמותר לו להפסיק אם אמר רק יתגדל ויתקדש שמי׳ רבא. וראה גם במקורות ועיונים לשאלה 17728 בסופם. ולהעיר גם ממעשה רב בה׳ טבת תשמ״ז כשהתחיל הש״צ קדיש במקום תחנון.

ובא”א (נה, ב) כתב אפילו להסתפק באם אמר הפסוקים לפני קדיש. וחלקו עליו.

שו״ר שכ״מ קצת באג״ק טז ע׳ רכב. אבל ראה בהערת המו״ל שלכאו׳ טה״ד שם.

 

 

#16804