Under what conditions may a Shul change its Nusach?
Question:
We have an old shul (70+ years) which was founded to daven nusach sefard.
In the recent two decades, all of the original members of the shul have passed on, and now the overwhelming majority of current members, as well as the board of trustees, the baalei tefilla, and baalei kria are now Chabad and many want to change the nusach of the shul to Chabad.
There are a couple of members of the shul who are opposed to the change, both as a matter of the specific nusach as well as the very concept of a shul changing its nusach. Even some who are in favor of davening nusach Chabad are unsure about the concept of changing a shul’s nusach, even if it will bother only a couple of members.
Under what conditions may (or should) a shul change its nusach to please the majority (90%) of its members?
Answer:
If the majority of people in the shul are davening nusach Ari and without them, there will be less ‘chayus‘ and the shul will be less active, and especially if the those davening with a different nusach are less than a minyan, it’s most definitely proper to change the nusach of the shul to confirm with the nusach of the majority of the mispalelim. This applies to any change of nusach and even more so, in this case, where they want to change it to nusach Ari, which is considered to be more universal (שער הכולל).
If however the shul was established with an express condition not to change its nusach it would be appropriate to have all of the Gaba’im agree first to change the nusach.
P.S. It goes without saying that all this should be done in a peaceful manner.
Sources:
כשלא התנו תחילה – לשנות הנוסח לנוסח אחר – ובפרט לנוסח האריז״ל – כשרוב מנין ובנין מתפללים בנוסח זה, ראה שו”ת חלקת יעקב או”ח סל”ו. וכתב שם, שאם הביה”כ נתייסד על תנאי שלא לשנות הנוסח, וגם כעת יש מוחים שלא לשנות, צריכים שכל הגבאים יסכימו לשנות שהם נחשבים כז’ טובי העיר (ראה במג”א סי קנ”ג סקל”ו). ובברכת שלמה טנא חו”מ סי”ז, שמיעוט הראשונים שנשארו מעכבים על הרבים שנתוספו אח”כ, אמנם מוסיף שאם נשארו מהראשונים פחות מעשרה זכותם של האחרונים לשנות כנוסח שלהם. וראה גם בשו״ת תשוה״נ ב, נג שאם הרוב מחזיקים בדמי חברות ולולא הרוב לא הי׳ הביה״כ מחזיק בידם לשנות הנוסח. אבל כשהמיעסדים הראשונים ניכרים עדיין וגם מחזיקים בביהכ״נ אין לשנות נגד דעתם כשהם עשרה אנשים ומעלה. וראה שו״ת מנח”י ח”ז ס”ד, שיש לילך אחרי רוב המתפללים כשבשעת התייסדות הביה״כ היו כבר בין המתפללים אלו ואלו.
וידוע המעלות שבנוסח אריז”ל לגבי שאר הנוסחאות – ראה בענין זה באג”ק חי”א ע’ סה. חי”ב ע’ רא. חי”ט ע’ ד. לקו”ש חל”ט ע’ 44. ועוד.
וכפשוט שיש לעשות הכל בדרכי נועם ובדרכי שלום.
#16187