The Mezuzah of the front door to my apartment fell down, do I make a new Bracha when I put it up?

 

Generally yes. However front doors normally are smaller than 4×4 Amos, thus they are put up without a Bracha.

 

The area in front of the door doesn’t have 4×4, however the main room which it leads up to, has 4×4.

When I made a Bracha at 30 days, I made it on the front door Mezuzah, and had in mind the other rooms of the apt. Is that Okay now?

 

If you wish you can replace, or give to check, a Mezuzah somewhere else in the home, a room which has 4×4, in order to make a Bracha L’Chatchilla.

 

Sources:

נפלה המזוזה – פת״ש רפט, א. ערוה״ש ד.

ואף שלא נהגו לברך בנשמטו התפילין – אדה״ז כה, לב – הרי בציצית לא הובא מנהג זה, ראה שם כו, ט. וכן במשנ״ב ועוד סתרו משנתם בענין זה. אבל ראה רעק״א למג״א ח, כ. פמ״ג ח מ״ז יד בסופו. כה״ח כה, עד. ואדרבה מה״ט הק׳ בנשמ״א כלל יג, ד לענין תפילין. וראה משה״ק בזה בתהל״ד שם סקי״ב. אמרי יושר ב, ט, ד. מהרש״ם ד, קמח. מהרש״ג ב, קלח. וכבר הקדימו בהנ״ל בשו״ת עולת שמואל ז ואילך. וראה שו״ת באר משה ו, י.

ושקו״ט בקובץ העו״ב רכז. א׳ כג. א׳ כה. א׳ כו.

ואדה״ז בעצמו כתב בתפילין שרק לפי שרגיל להניחן בשעת התפלה ומרגיש בזה. וא״כ ל״ש בטלית (שאינו על בשרו, אף שי״ל שבטלית כש״כ שמרגיש) וכש״כ במזוזה. וראה טעמי השולחן רנג, ע׳ קיד.

(ויש שהוסיפו שרק בתפילין שיש דין היסח הדעת – ראה תהל״ד שם. מחה״ש למג״א כה, כא. וי״ל שרק מצד דין היסח הדעת ה״ה מרגיש. ועפ״ז ל״ש במזוזה וטלית – ראה כרם שלמה קאטלער או״ח יג. ובאמת, בשל״ה גופא כתב בטעמא דמילתא שבתפלין אינו מברך שכ״ז שעוסק בדבר שבקדושה אי״ז נקרא מסיח דעתו תפלין שגם הם דבשב״ק. ונמצא שאעיקרא דמילתא ל״ש ד״ז לגבי טלית).

וראה משנ״ב כה, יב בבה״ל ד״ה א״צ שרק בשכיח ורגיל שיקרה. וי״ל שבטלית סגי בכיסוי מועט, ולא שכיח דנפלה כולה, משא״כ בתפילין שבנשמטו קצת ממקומן, כאילו נשמט לגמרי – ראה גם חמ״מ ח, יב – וד״ז שכיח שיהי׳. וראה אמרי יושר שם.

ואכן בנפסק הקשר והותר ההידוק לא הביא המנהג שלא לברך (ראה שם תהל״ד יב. ערוה״ש כו. שלחן מלכים לאנדא סט. מאסף לכל המחנות קד. וגם במצות תפילין להשל״ה (תשל״ז ע׳ קעח ואילך) בנוגע לנפסק והותר כ׳ בסתמא לברך (משא״כ בנשמטו – שם ע׳ לד. קעב).

ויש שכתבו חילוקים שונים בין טלית לתפילין בדוחק. ואין הדעת נוחה מהם. ואכן יתכן שלדעת אדה״ז הדין שוה. ולא נחית לפרט, וכמו שהמג״א לא נחית לזה, ועכ״ז דעת הפמ״ג ורעק״א – בדברי המג״א – שלפי השל״ה א״צ לברך. וה״ה בדעת אדה״ז.

וה״ז טעם נוסף למה שראינו בהנהגת כ״ק אד״ש שלא בירך. (וי״א שלדעת אדה״ז בסידורו אינו מברך כשנשאר ט׳״ק. וגדולי החסידים אמרו שאצל הרבי תמיד דעתו עליו…)

וכשמרגיש בפועל בשעת הנפילה – וכ״ה בד״כ – כבר כתבו כמה שלא לברך.

ומצאתי מי שכתב סברא שבציצית אין מצות לבישה כ״א שבלובש כבר מקיים מצוה כשציצית בבגדו. וממילא השקו״ט הוא האם נפסקה הלבישה, ואם נפסקה הלבישה בדרך ממילא יש מצוה חדשה. וגם במרגיש שנפלה – נפסקה הלבישה. אבל בתפילין – השקו״ט אם נפסק המצוה. וכשמרגיש שנשמטו לא נפסקה המצוה.

ועכ״פ מזוזה עדיפא מטלית ומברך.

וראה שו״ת יבי״א ג יו״ד יז אות יא.

ברכה בבית שער פחות מדע״ד – כמה אחרונים נסתפקו בגוף ד״ז. ויש שכתבו לפטור לגמרי – חסד לאברהם יו״ד צא. קנאת סופרים קיח. יד שאול רפו. גדולי הקדש רפט, ט. מקדש מעט רפו, לט. דעת קדושים רפו, יט. אבל עיי״ש רפט, ד. וראה עקוה״ש רפו, כג. ולמעשה – משום סב״ל אין לברך. וכ״כ מהרש״ם ג, קנד. מנחת פתים יו״ד רפו, יג. וראה שו״ת יוסף אומץ טו דלא ברירא לי׳ כל האי מילתא.

 

 

#1607