Kneeling while bathing children or during exercises

 

Question:

When I give my baby a bath, often the most comfortable position to do it is by kneeling, meaning to have my knees on the floor and bend into the bath. Is this an issue?

The floor is made from tiles. I also have a small rug near the bath I sometimes kneel on, is that any better?

 

Answer:

You may help your baby with a bath even when your knees are touching the tile floor. There is no need here to place a towel under your knees.

 

Reasoning:

The main problem is prostrating and touching one’s face to the ground. Kneeling on the ground, so long as it’s not in prayer, is permitted.

Some are accustomed never to kneel, due to the fact that this is done in idol worship. There is no halachic source for this custom. Even those who are usually particular about this need not be concerned when there is a genuine need in doing so.

However, based upon Kabbalah one should not sit directly on the ground and stones, (so writes the Birkei Yosef O.C. 552:8). Regarding a tiled floor, there are views that hold that there is no concern of sitting directly on the ground. However, the view of the Divrei Malkiel is to be concerned even by a tiled floor.

 

Question 2:

I have a book with Pilates exercises, some of them are in a kneeling position with the head up and one exercise is push ups with knee support and feet up. Is there any problem with the kneeling? There is also one exercise (called child’s pose) that actually while kneeling the head goes on the floor to stretch the back, is that acceptable? All exercises are done on a mat.

 

Answer:

It is not an issue, as it does not involve touching one’s face to the ground. (And as explained in the question 1, even those who are usually particular about this need not be concerned when there is a genuine need in doing so).

One should preferably use the exercise mat or the like so as not to sit/rest directly on the floor, as cited there.

As for the “child’s pose”, it is permitted if done for the sake of exercise and on a mat.

 

Sources:

שלא בשעת התפלה אין שום חשש. וכן מצינו בתנ״ך בכ״מ. וראה כלים כו, ג: הברכייר, ובמפרשים שם. וכן מוכח מדיני אבן משכית ראה נו״כ השו״ע או״ח סוסי׳ קלא שצריך הפסק בין הפנים לקרקע. ולא בין הברכיים לקרקע. ראה רמב”ם (ע”ז פ”ו ה”ז) להבדיל בין פניהם ובין האבנים, ובריב”ש (סי’ תיב) שאין לחוש לאבן משכית אפילו מדרבנן אלא כשפניו דבוקות בארץ, הובא בכס”מ שם. וראה אבני ישפה ח”ב סי’ ז ענף ו. (אמנם כשמפסיק בין הברכיים לקרקע ולא בין פניו לקרקע – איסורו רק מדרבנן. ראה פמ״ג שם). וכן נתפרש גבי חליצה – שו״ע אה״ע קסט, ל – שאין לישב על הברכיים, שאינה בגדר עמידה. וי״א להיתר. ואכ״מ.

בשעת התפלה אין לכרוע במקום שלא חייבו – הגהות רעק״א או״ח פט. משנ״ב סוסי׳ צח. לקט הקמח החדש שם סק״ה.

ובטעם שאין להתפלל כשעומד על ברכיו, ראה שו״ת הלק״ט א, צד, הובא במשנ״ב שם, דאף כל דכייף טפי מעלי, מ״מ אסור ששאין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו. ולכאורה היינו רק כשמתפלל ברבים. ולמהר״ם בן חביב בשו״ת קול גדול יח שאינה עמידה – גם ביחיד. ובתורת חיים סופר צח, א, שאסור מטעם אחר שכך דרך עוע״ז בבית תפלותם להתפלל כן. ור״ל משום חוקות הגוים. (וצע״ק שאינו דרך שחץ ופריצות, ואינו חוק ללא תועלת שנעשה להראות הכנעה).

והנה, ע״פ קבלה י״א שאין לישב – ומובן שה״ה לכרוע – על הקרקע ממש ללא הפסק, ראה בברכי יוסף או”ח סי’ תקנב סק״ח, בנוגע לסעודה המפסקת, שע”פ הקבלה צריך להפסיק בבגד בינו לקרקע, כי אין לישב בקרקע אפילו עם בגדיו, אלא על בגד שאינו מיוחד למלבושיו. וכ”כ במועד לכל חי יש לה.

ובקרקע מרוצף – י״א שאין לחוש, כף החיים שם ס”ק לט. שו”ת משה האיש או”ח כב, א. אבל בשו”ת דברי מלכיאל ו, ט לחוש גם במרוצף.

ועכ״פ, זולת כ״ז אין שום חשש מדינא. אבל למעשה מקובל בפי העולם שאין לעשות כן, לפי שכן מנהג עוע״ז, (וכמ״ש בתורת חיים הנ״ל). וראה שו״ת בית אבי שלעזינגער ליקוטים ב, מג שלא מצא מקור למנהג, ושם ר״ל לפי שקרוב הדבר שיעשו השתחוואה. ודוחק. ואולי ילה״ע משופטים ז, ה ובפירש״י שם: שכך הם למודים לכרוע לפני ע״ז. וראה גם תנחומא באבער תולדות יט. בבעה״ט תשא לג, ה. וכ״כ בספר דולה ומשקה שציגל ע׳ 250 בשם הגרח״ק שמקובל בידם שאין לכרוע על הברכיים לפי שכן מנהג ע״ז. ואם קבלה נקבל.

ואולי יש להמליץ גם בזה מש״כ בשו״ת ארי׳ דבי עילאי יו״ד יט ובשו״ת השיב משה או״ח  יג בשם שו״ת הרשב״א א, ט שאין לדחות קבלת נשים זקנות. וכדברי החת״ס בשו״ת או״ח נא רגיל אני לומר כל המפקפק על נימוסים ומנהגנו צריך בדיקה אחריו.

וכבר כתבו שאין לחוש לזהירות זו במקום הנצרך כגון לבדוק חמץ – חוט שני פסח ע׳ פח. הגר״ש דבליצקי במורי׳ תכד ע׳ שכד.

שאלה הב’ – ראה שו”ת אבני ישפה שם ענף ד.

 

 

#1559
#23008