Motion Light Sensors on Shabbos
Question:
We have a non-Jewish neighbor who has a motion light sensor next to his door. If we want to go to shul we must pass it and the light automatically goes on. What should we do?
Answer:
There are many differing views among the Poskim on this issue. It is best to try to convince the neighbor if he can change the settings of the light for Friday night so it will not be activated when you walk back from shul. Alternatively, you should wait for a non-Jew to walk by and activate the light. If this is not possible at all, in the pressing need you have on whom to rely to be lenient if you try not to benefit from the light at all. It’s best if possible to tip toe, walk on the side of one’s feet or heels,
שאלה: מה יעשה מי שיש לו שכן גוי שלא בקשר איתו ולאותו גוי יש מנורה שנדלקת כל פעם שיוצא מביתו לבית כנסת בליל שבת?
מענה: רבו הדעות בזה מן הקצה אל הקצה ולמעשה כדאי ביותר לנסות שיועבר דבר זה, לדבר עם השכן וכיו”ב. ועכ״פ לחכות שגוי יעבור לפני זה. ואם א”א בשום אופן, בדוחק גדול יש לו על מי לסמוך להקל. אלא שכדאי שלא ליהנות מהאור ואם אפשר בעצימת עיניים. ונכון, שילך בדרך שינוי, בהליכה רק על העקב וכדומה.
טעמים ומקורות:
רוב הדעות חולקים עם הערוך בפס”ר דלנ”ל – ראה או״ח שכ, יח.
והנה, אף ששורת הדין נוטה להחמיר, מ״מ בכמה אופנים ה״ז שעהד״ח גדול ושומה עלינו למשכוני נפשין למצוא צד וצדי צדדים לישען עליהן להתירא.
וזה החלי בעז״ה בקצרה ממש. ואף שבכ״ז יש לפקפק, מ״מ חזי לאצטרופי במקום הדחק.
א. האיסור הוא רק מדרבנן, שה״ז פס״ר דלא ניחא לי׳. וראה חי׳ הצ״צ שבת מט, ד. שו״ת הצ״צ אה״ע סט״ו סק״ט. (אלא שבזה גופא אם הוא לנ״ל – יש לפקפק. ועכ״פ כשאינו מסתכל לכיוון האור, וכש״כ בעוצם עיניו, ודאי כ״ה – אבל ראה מנח״ש קמא צא סק״א. ולאידך בשש״כ מהדו״ח פ״י סק״מ. וראה פסקי הגרשז״א מורי׳ שנה כ גליון י- יב ע’ עח).
ב. גם לבענ״פ שירצה להחמיר כשי׳ הרמב״ם שמשאצל״ג חייב – הרי כתבו בכ״מ (ראה חי׳ הגר״ח הלוי ועוד) שבלא ניחא לי׳ לכו״ע פטור, כסתימת הש״ס. וראה בחי׳ הצ״צ שבת מ, א ד״ה פר״י. אבל ראה שם מט, ד.
ג. כשאין חוט לוהט י״א שהוא דרבנן. ובמק״א דננו בדעת רבותינו נשיאנו באג״ק. ואכ״מ.
ד. פס״ר במקום מצוה – ביטול עונג שבת – תוספות כתובות.
ה. שנים שעשאוהו וע״ד פס״ר בח״ש.
ו. גם לפעמים ספק פס״ר בכגון דא ואכ״מ בד׳ אדה״ז בקו״א סי׳ רעז.
ז. שו״ת מנחת אשר שהאיסור בחשמל מצד מכב״פ, סברת המ״מ הביאו אדה״ז בסי׳ שכח ולא בשיח.
ח. שו”ת שבה”ל ח”ט ס”ט ועוד שמביא להתיר מטעם אין מעשה מלאכה כלל. ולהעיר מט”ז שכ ס”ק י, ושכו ס”ק ב (מובא בשו״ע אדה”ז בשם י”א – שכ, כ ובסתם – שא, סא). ועד״ז מהגריש״א במאור השבת וקדמם בקרן לדוד וכן מוכרח בכ״מ. וראה בארוכה אור השבת ה וחו׳ ח.
ט. ויש לצרף דעת הרשב״א בחי׳ שבת קז – נוסף לשיטת הערוך – אף שכ׳ המג״א שאין להקל. ובשו״ע אדה״ז סי׳ שטז פסק כר״ן. ועוד להעיר שלשלה״ג ומרכה״מ יש טעם נוסף שאפשר שלא יודלק. ויתכן לחלק בין צידה להדלקת נר. וכן מחיקת עוגות עם אותיות ע״י אכילתן, שאי״ז פעולה ישירה ולא דרך הבערה.
יו״ד. דעת אדה״ז בפס״ר בדרבנן – וכש״כ בתרי ותלת דרבנן – אינו ברור – שיד, ג. וידוע השקו״ט בהציון בסי׳ שלז. ובסי׳ שמ, והשמטת תיבת קטנה בסי׳ שטז – יל”פ בכמה אנפי.
יא. מג״א בגדר גרמא בחטים של מים. וכש״כ בכה״ג.
וכשאינו בדרך הילוכו – איכא גם שינוי, להדעות דסגי בשינוי בפועל אף שאינו בנפעל. וראה כאן:
#1421
