If someone bought a family grave plot in a cemetery, is there any issue of Ayin Hara with putting up a headstone with the (English) family name, if no one is buried there?
There are two issues:
1. English on a Tombstones:
Many Poskim forbid the usage of languages other than Lashon Hakodesh on a tombstone. As part of a Zechus for the Neshsmos, one should be careful in this matter.
See here for more details:
Nonetheless, if the local custom in the cemetery is to be lenient about it, and the family isn’t familiar with Lashon Hakodesh, there is room for leniency to write the family name in English in the back.
2. A premade Tombstone:
Preparing a shared stone is – according to some Poskim – an indication of a lack of faith in Techiyas Hameisim. While it’s acceptable to buy a plot, and is even a Segulah for long life, putting up a stone is taking it too far. These Poskim however address a situation where one family member died and a double stone is prepared to use half for the remaining family member. One can easily distinguish between the cases. Furthermore, even in that case, others argue. Therefore, if this is a local established custom one may be lenient.
Sources:
שאלה א’:
שו״ת מהרם שיק יו״ד קעא – במיוחד בנוגע לתאריך. ושם גם בנוגע ללשון לעז בכלל. וכ״ה בשו״ת פרי השדה א, ג. וראה גם חלקת השדה בדודאי השדה להנ״ל יט. שערי צדק פאנעט יו״ד קצט. יד יצחק ג, רעא. ויש שהביאו משו״ת אג״מ יו״ד ג קיז – אפילו בנוגע למספרים (ציפערען). אבל שם קאתי עלה מטעם אחר, איסור למנות בנ״י. וכבר דחה דבריו בשו״ת חוקי חיים קעניג יו״ד נה. וחיזק מש״כ בשו״ת דבר״י א יו״ד קא להיתרא. אבל, שם רק בנוגע לציפערן ולא לשון עמים בכלל.
וראה שו״ת שבה״ל ז קצד – בדא״פ במקום שאין רגילים בלה״ק להתיר לכתוב שם המשפחה בלעז שימצאו מקום הקבורה.
שאלה ב’:
ראה שו״ת א ג״מ יו״ד ב קנג מש״כ בשלילה. אמנם, כך נהגו בכ״מ, וכמ״ש בשלחן גבוה שכן נהגו בירושלים. [וכן מוכח בכ״מ שנהגו בזה, ומצינו ששקו״ט בנוגע לפינוי מת מה״ט, או להכין קבר כשעומד להינשא לאשה אחרת. ועוד].
וראה גם שו״ת יריעות שלמה לעויטאן סי׳ נ. שערי צדק חירארי יו״ד כד. ושם דאדרבה מעליותא איכא בהכי. וראה שו״ת ר׳ עזריאל סרנ״ח. שו״ת בית אבי ב יו״ד סז.
וכן להכין בחיים בכלל – ראה שו״ת ציון לנפש חי׳ לייטר סכ״א. עיי״ש מברכ״י תקמז, ג. דברי שאול יוסף דעת שלט, א. ערוה״ש שלט, ה. ושרק בגוסס חששו דילמא איתרע מזלי׳. וכ״כ ישכיל עבדי ח, לב. ו ראה היינו שמחים חירארי להנ״ל סנ״ג.
ולהעיר מאג״ק יז ע׳ ריא.
#1392
