Bracha on Salad Mixture

 

Question:

When eating something that has a few ingredients, mostly one Bracha and less of another, but if you count each ingredient separately the lesser one will have more, which Bracha is tafel to which?

For example: Salad with cucumbers, tomatoes, peppers, and lots of avocados but if you include all of the other vegetables together they will be more, is the Bracha Hoadama or Haeitz?

 

Answer:

When eating a salad with different ingredients one makes a Bracha on the main ingredient and that includes other ingredients.

In a case where both ingredients are equal we’ll make the Bracha on the ingredient which is the majority in the mixture. However, if neither ingredient is the majority such as a mixture of cucumbers, tomatoes, peppers, and lots of avocados, each one is considered an עיקר for itself and two Brachos are required.

Additionally, majority in this case refers to an item which is the majority of the entire mixture combined, and it not sufficient if it’s more than other ingredients. In both these cases it’s advisable to make העץ and האדמה on other vegetables first.

 

Sources:

ראה סדר ברה”נ פ”ג ה”א. פ”ז הי”ט.

ויש בזה מחלוקת ידועה אם הרוב והמיעוט היינו ע”פ סוגי הברכות או ע”פ המאכלים.

ולפענ”ד פשוט שדנים ע”פ המאכלים, שהרוב במאכל הוא העיקר. אבל ל״ש לומר שסוג הברכה הוא העיקר, שאין לזה הבנה, ול״ש רוב בדבר שאינו במציאות וליתא קמן, ובפרט אם נאמר שאי״ז (רק) מדין עיקר וטפל, כ״א הגדרת התערובת, שהמועט כמי שאינו. ודלא כהכרעת חכמי זמננו (ודעתם הובאה בשערי הברכה טו הע׳ כה, ולדבריהם גם בג׳ מינים וברכות שונות, כגון בפה״ע בפה״א והאדמה ושהנ״ב, לכאו׳ שייך רוב שיתבטל המיעוט לגבי ב׳ מינים אחרים, וע״ד איסורים מבטלים זא״ז. וילע״ע), ולהעיר, שבשערי ברכה ברכות מד, א, הביא ראי׳ יפה לדבריהם – בסלט פירות ורוב המינים ברכתם העץ – ולאו מטעמייהו, והיינו שמברך ע”פ ברכה החשובה יותר. וא״כ נפק״מ אם הרוב העץ או האדמה. ולא קייל״ן הכי.

וכדברינו כ”כ משנה ערוכה עיקר וטפל סימן ב. נזר התורה יד ע׳ קצב. שו״ת פרי אליעזר ב ע׳ קלה. אליבא דהלכתא לז. הלכות יום ביום ברכות ה ע׳ קנא. פי כהן ברכות ב ע׳ תתקיח. וכלשון המשנ”ב רב, י: דכל מין שהוא הרוב הוא העיקר. והכי דייק גם לישנא דהרא״ש הובא בב״י רח ד״ה ומ״ש רבינו הלכך: שאפי’ רובו ממין אחר וכו׳, ולא קאמר שרובו ברכה אחרת.

כן נראה שצריך רוב ממש, ולא סגי שהוא מרובה מאחרים וכגון כשארבעים אחוז גזר ושלשים אחוז אבוקדו ושלשים אחוז שהכל.

מחלוקת בפ”ע – בדעת אדה״ז – אי אזלינן בתר רוב כשכאו״א ניכר ולא נתבשלו יחד. ולפענ”ד העיקר שא”צ בישול רק במאכל ומשקה. ומ״מ צ״ל תערובת. וראה אצלנו 2833 ד״ה ונראה עיקר.

וראה מה שדיברנו בענין זה כאן:

 

ויתכן, דהא בהא תליא, שאם גדר תערובת הוא שנתבשלו ונעשה תבשיל אחד, שפיר שייך לומר שכיון שהוא כמאכל אחד עם סוגים שונים, קבעו שהגדרת הברכה תהא לפי סוג הברכה שהוא הרוב, אף שהמאכלים שונים זמ״ז כיון שדינו כתבשיל אחד. וכעי״ז ראה בשבילי דוד כלל ה פ״א סק״א בכל עיקר ד״ז דאזלינן בתר רוב בדיני ברכות, שבכל תערובת רצו חכמים שיברך רק ברכה אחת. וראה שו״ת דבר יהושע ב, מט. (ומסתבר שבנעשה מאכל אחד, ל״ש לברך ב׳ ברכות  על מאכל אחד, גם כשאין רוב ברור להדיא). אבל אם הגדר הוא שיש תערובת כמה מינים וכאו״א הוא בפ״ע, ורק מצד שאוכלם ביחד מברך ברכה אחת, צריך לקבוע לפי המאכל שהוא הרוב. וילע״ע.

ולצאת מכל ספק, יברך על מין אחר תחילה. ובאופן שאחד מהם ספק רוב, ואחד ספק מיעוט, וספק על המיעוט אם נפטר בכגון דא, א״צ לברך גם העץ וגם האדמה על מין אחר, ויכול לברך על המין שהוא הרוב, ועל המיעוט יקח מין אחר. או להוציא המיעוט מהתערובת ולברך עליו בפ״ע ואח״כ על המרובה. וכ״ה בכל ספק בתערובת עיקר וטפל לברך על הספק טפל תחילה. ואף אם הוא ברכה שא״צ -מותר כיון שעושה כן לאפוקי נפשי׳ מפלוגתא. ויש להאריך, ואכ״מ, בדיני הוצאת טפל לפני העיקר. וראה אצלנו במקורות להלכה יומית אות שכד.

גם יכול בלית ברירה לברך האדמה ולהתכוון לפטור העץ. וכ״כ ברכת הבית יב, ז. ואף שד״ז תליא בפלוגתא ולדעת הצ״צ לא יצא גם בדיעבד – ראה אצלנו 25587 –  הכא במקום ספק ה״ז בדיעבד ממש. ולכו״ע מהני כוונתו לפטור, לפי שאא״פ לתקן באו״א, אא״כ יש בידו גם פה״ע אחר.

 

 

#12158