I am in the year of Aveilus. Can I attend a Simchas Beis Hashoeiva?

 

Is there a difference between Yom tov and Chol Hamoed due to live music?

 

Answer:

You may attend, but not dance, if there is no music.

If there is music, you may only attend if not doing so will cause the prohibition of showing public Aveilus.

 

Sources:

שקו״ט בפוסקים להתיר לאבל לנגן שם כשפרנסתו בכך – ראה שו״ת זקן אהרן הקדמון – בזמנו של הב״י –  קיד. זרע אמת ב, קנז. ומינה, דבלא״ה אסור. (והנה בכ״מ הוב״ד לענין שמחת פורים. אבל בעיון בפנים, דבריו ברור מללו דקאי גם בשמחת הרגל, וכ״ה גם בגוף השאלה). אמנם, בשו״ת זקן אהרן נראה בין הדברים שיסוד ההיתר מחמת שחייב בשמחה ויו״ט שלו הוא. וכך הוב״ד באחרונים – ראה שו״ת חיים שאל א, כא להתיר עפ״ז כלי זמר בברית מילה.

אלא שבזקן אהרן מיירי רק לאחר שלשים. ועיקר ההיתר הוא לסעוד סעודת מרעות ולהתיר הכניסה לבית המשתה. וגם ההיתר שם רק למי שאין לו מלאכה אחרת אלא זו. גם בשו״ת זרע אמת, מיירי למי שמלאכתו בכך בליל הו״ר, וכתב רק ש״הי׳ מקום להתיר בכלי שיר ובפרט לדבר מצוה״. ולא מצינו אצלו היתר לכאו״א מה״ט. וגם מיירי שם באבלות בפרהסיא. אלא שמתו״ד אתה למד שלאחר ז׳ לשאר קרובים ולאחר ל׳ לאביו ואמו קיל טפי. וידוע בכללי הפוסקים שאין לסמוך להתיר על מש״כ בפוסק, כשאין כל צדדי ההיתר. ואגופא דמילתא, מצינו ראינו בשו״ת הרדב״ז מכת״י ח, ר שכתב לאסור להביא כלי זמר סעודת מילה. וטעמו דאפושי בשמחה אסור. והובא ברמז בערך לחם למהריק״ש יו״ד שצא.

ובעיקר דברי זקן אהרן, בנוגע לפורים – ראה אצלנו כאן:

האם מותר לאבל לרקוד בפורים או עכ”פ (אם יש חילוק) בשעת הסעודה?

הן אמנם מצינו בשו״ת מהרשד״ם יו״ד רב בסו״ד, שבתוך יב״ח מותר לשמוח בשמחת מרעות ביו״ט. אבל כל הפוסקים לא נקטו הכי. ולדינא אסור ליכנס בסעודת מרעות גם ברגל – שו״ע יו״ד שצט, א. והרי הרמ״א או״ח תרס, ב, אסר אפי׳ להקיף ברגל. וראה גם בלבוש שם בטעם המתירים כיון שהיא משום מצוה. אלא שכתב שלא נהגו כן להקל. (וראה גם שו״ת דברי מלכיאל ב, צא בסברת ההיתר בהושענות שהיא שמחה המחוייבת). ולכאורה שמחת ביה״ש לא עדיפי מהקפה, וטעם אחד לשניהם, ששניהם נעשו במקדש מתוך שמחה. (ושו״ר שכ״כ לעניננו בדברי הרב כהנמן ג, סח). ואדרבה, ההקפה בהשענות אינה מתוך שמחה כ״כ. (וראה גם שו״ת חלקת יעקב ג, עה). אמנם יש שפירשו באיסור ההקפה מטעם אחר, ולא משום שמחה. וכן להרבה פוסקים אסור בת״ת בקובר מתו ברגל, אף שמחוייב בשמחה (וזו סברת המתירים – ראה שו״ת דת אש ו. יד אליהו ראגולר סג. ובב״י ת הביא מראשונים שהתירו אפי׳ בשבת מה״ט). וכש״כ בזה שאינו מחוייב דוקא בשמחה ע״י ריקודים. וכדמוכח מזה שגם במקדש כל העם באים רק לראות ולשמוע. ותו, שהמצוה בשמחה רק פ״א ביום, ולא כל היום משא״כ בפורים. וכמפורש בכ״מ. וראה כם העמק שאלה לשאילתות סז. והנה, בפרי האדמה א, לולב ח, יג (מא, ד) התיר לרקוד בשמחת ביה״ש רק באופן שהיא אבלות בפרהסיא. ועיי״ש בתוה״ד שהזכיר לתשו׳ מהרש״ם הנ״ל. וכן ציין לרמ״א הנ״ל. והוב״ד בכה״ח תרסט, לג (ושם לענין שמח״ת. וכ״כ עפ״ז במל״ח כה, לט לענין שמח״ת. וגם לא הביא ההיתר לרקוד בעצמו. ושינה לשונו לכתוב ש״רוקדים ומספקים לפניו״). ועיי״ש שהכריחוהו לכך, ומשמע להדיא שזו כל סיבת ההיתר. וראיתי למי שכתב לדייק מדבריו שעכ״פ מותר בשמיעת כלי שמר, ולא ראיתי סרך רמז לזה שם. וראה גם טהרת המים בשיורי טהרה מערכת הא׳, עג – ו, א. וכ״כ לדינא בגשה״ח א, כג, ג, ז – ע׳ רס – שלא ישתתף בריקודים. חזו״ע אבלות ב ע׳ שסד. ציוני הלכה אבלות א׳ תקכח בשם הגריש״א. הליכות שלמה מועדים יב ארחות הלכה הע׳ 12.

וראה הוספות ותיקונים לחוה״מ כהלכתו ע׳ תנח (לפי״ב, מב – ע׳ שצט) בשם בעל שבה״ל שהתיר להשתתף גם כשיש ריקודים אבל לא כשיש תזמורת. ואין לנו לסמוך על השמועות. וגם סותר קצת למש״כ בשו״ת שבה״ל י, ריט שכשהותר בסעודה הותר גם בשמיעת כלי זמר. (אבל לרשב״ז שם טובא יש לחלק, דאפושי בשמחה אסור). ואולי כוונתו היתה רק שמותר לו להשתתף- היינו להיות שם, אבל לא לרקוד. ודלא כעטרת יהושע זמירות ליו״ט ע׳ תקסט.

 

 

#11353