What are the Halachos of Yichud when using Uber? 

 

Uber:

Almost all of the Halachos of driving a regular car apply to a taxi or Uber, i.e. one may travel when it is lit up and during the time when there are people in the street (on those streets), and the windows are not tinted in a way that someone can’t see into the car.(ראה שערים מצויינים בהלכה סי’ קנב ס”ק ג)

However, there are those that are Machmir and hold that wherever possible, one should not travel with a non-Jew or a ‘Parutz’ even by day  (ראה מנחת איש פרק יז ה’ ד). With an Uber there is more room for leniency, as there are governing laws of the company for drivers, with GPS monitoring.

 

Parutz:

There is a Machlokes in Poskim how to define a Parutz. One must be especially careful in this regard when exposed to Yichud on a regular basis, such as in a workplace.

It is clear that a person who is not particular with the Issur of Kriva L’arayos and does not keep the guidelines of Tznius, even if he otherwise a Shomer Torah U’mitzvos, is  certainly considered  a Parutz. For example, a man who has no inhibitions about embracing women or girls, one who regularly watches television, reads unsuitable material, frequents indecent chat rooms on the internet, or visits movie theaters is considered a Parutz. The mere exposure to immodesty affects their morality. See Toras HaYichud 3:2:4. Shevet Halevi Vol. 5:202:1.

A man whose business dealings are questionable might be considered a Parutz in relation to Yichud — see Nitei Gavriel Yichud 22:9.

Furthermore, the average non-observant Jew is to be considered a Parutz too. The Tzemach Tzedek E”H 39 rules, that the definition of Anashim Ksheirim is one who has a special Chezkas Kashrus, such as a Talmid Chacham, and the standard Chezkas Kashrus of all Klal Yisroel isn’t sufficient. It seems that it need not be Mamosh a Talmid Chacham; it could be a Yeshiva Bachur etc., but it is not enough that we are not aware of any Pritzus behavior. See also Nitei Gavriel Yichud 19:3,10.

See also the excellent book, The Laws of Yichud.

 

Sources:

בדעת הצ״צ שבפנים (אה״ע לט) יש קצת מקום עיון, שבשו״ת הרשב״א תקפז, ושם א׳קעח מפורש להדיא שלא אסרו רק בפרוצים ממש, וכשרים דקאמר היינו שאינם ידועים לפרוצים. וכ״כ בר״ן (נימוקי יוסף) קדושין לג, א בדפי הרי״ף שכשרים היינו סתם בנ״א שלא הוחזקו בפריצות. וכן בחי׳ הריטב״א קדושין פא, א. (אף שלדינא אוסר בשני אנשים). וברמ״א אה״ע כב, ה: וסתם אנשים כשרים הם. וכן פי׳ בעצי ארזים בדעתו שכדאין מכירים אותו אפשר להחזיקו בכשר. וראה משל״מ סוטה א, ג. שו״ת נוב״י אה״ע מהדו״ק סט. ושו״ר שכבר עמדו בזה האב ובנו שראו את החידוש, רב סבא קדישא, ורב אבא, ואאזמו״ר ואאמו״ר, בספרא דבי רב, שערים מצויינים בהלכה ע״ז כה, א.

אמנם, בשו״ת הצ״צ שם הביא כן מהבית מאיר (אה״ע כב, ה), והבית מאיר הרי ראה דברי הר״ן, והעתיקם אצלו, ולא ניחא לי׳ בדבריו. וס״ל בדעת הרי״ף שצ״ל מוחזק בכשרות. וא״כ אין הכרח שאילו ראה דברי שאר הראשונים הי׳ חוזר בו.

ועצ״ע, שקושיית הבית מאיר מסוטה ז, א שמוסרין לו דוקא שני ת״ח – כבר העיר בזה הרשב״א שם (והובא בביהגר״א כב, יא) וכתב דבא לאפוקי ע״ה הפרוצים.

אמנם, יתכן דבפלוגתא תליא, שהרי לכמה דעות אפילו עם שני אנשים כשרים אסור להתייחד, שהרי אמר רב (קדושין פב, א) מי יימר דבכשרים כגון אנא ואת אלא כגון ר׳ חנינא בר פפי וחבריו. ואף גם להמקילים, וכ״ה מעיקר הדין, לא מסתבר שנחלקו מן הקצה אל הקצה, דלדידהו סתם בנ״א כשרים, ולאינך – רק כר׳ חנינא וחבריו.

ואדרבה ממה שכתבו כמה מהראשונים שרב דרך ענוה אמר, שלא רצה להחזיק עצמו ככשר, מוכח שאין המדובר בחזקת כשרות סתם, אלא חזקה מיוחדת, דאל״ה אי״ז בגדר ענוה הרצוי׳, שחסר לו בחזקת כשרות של כל ישראל. ובל׳ הרמב״ן שם, שממדת חסידות קאמר –  אין הכוונה שהתנהג לפנים משורת הדין משום הרחק מן הכיעור – ראה עד״ז תוס׳ ר״י הזקן שם – אלא מדת חסידות של ענוה, וכהמשך לשונו שם שלא רצה להחזיק א״ע ככשר וחסיד. והיינו שצ״ל כשר וחסיד דוקא. וכן יל״פ בל׳ כמה מהראשונים שם. ואף שבכמה מהם כתבו דסתם בנ״א בחזקת כשרים – אין הוכחה לשאר הראשונים.

וראה בפי׳ ר״י מלוניל: בשני אנשים כשרים וצנועים במעשיהם. ואי״ל דס״ל כרמב״ם וסייעתו – שהרי ל״כ כר״ח וחבריו. ויתירה מזו, בראבי״ה סתתק״כ, והובא באו״ז תרטו: לא ידעו דאסור דאין בידם להחזיק בנ״א כפרוצים וכו׳ וסבורות כל אדם כשר עד שיחזיק לבו כפריץ. (אלא שלמעשה משמע שם להדיא, דס״ל מדינא שצ״ל כר״ח וחבריו. ועוד ילה״ע שבראבי״ה שם עיקר דבריו להקל על האשה, שאי״ז בגדר דבר מכוער, משא״כ בשו״ת הצ״צ הנז׳, דאזיל בתר איפכא ויל״ע בזה). וראה בבית מאיר שם, שתלה דעתו בדברי הרי״ף. וגם הוכיח בדעת מהרי״ק שרש קפח שאצ״ל ת״ח, אבל צ״ל מוחזקים בכשרות. וראה גם שער היחוד אלישיב דרכי אלישיב סק״ו.

ואיך שיהי׳, בצ״צ שם הוכיח כן גם מתנדב״א. ושם שצ״ל ת״ח דוקא.

 

 

#1801