« go back

May we choose a new name or should we use the old name? If the old name, do we need to have a new name giving ceremony or just start using it?

A girl that doesn’t know her Jewish name and her parents didn’t know it either (they gave one but forgot it). They were planning on giving a new Jewish name until the grandmother said that she remembers that the name is Malkah. May we choose a new name or should we use the old name? If the old, do we need to have a new name giving ceremony or just start using it?

Answer:

While Halachically the original name is a Shem Shenitaka, since it’s a Shem Arisa, it’s the right thing to reinstate that name.

There is no need to make another Mi Shebeirach; it’s sufficient that this name be used henceforth. But it is worthwhile to do so.

 

Sources:

פשוט שגדרי שם שנשתקע הוא לא רק בדיני גיטין או שטרות (וראה בשו״ת מנח״י ח״ז סקי״ז לענין כתובה. וראה גם שו״ת אג״מ ח״ז חו״מ ח״ב ס״ע סק״ב), כ״א בכלל בנוגע ל״שמו אשר יקראו לו בלה״ק״ (ש״הוא כלי לחיות המצומצם באותיות שם זה״, כל׳ אדה״ז בתניא קדישא בשעהיוה״א ספ״א.  ולהעיר מאג״ק ח״ח ע׳ שיח) , כיון שה״ז בגדר ״שינה שמו״. וראה בזה  אג״ק חט״ז ע׳ עו. שם ע׳ קכח. וראה גם  אג״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע ח״ח ע׳ שלז. (והלשון צ״ב קצת). ולהעיר מילקוט יוסף אבילות סל״ב ס״ה בנוגע להשכבה.

ולהעיר גם ממש״כ בשע״א ש״א סל״ה (מטעם אחר): כל מי שיודע בטיב גיטין מבין יודע שלפעמים נצמח מבוכה גדולה מקריאת הש”ץ לתורה לפי שבגט צריך לכתוב שם המובהק של המגרש וכו’ ולכן ראוי לחזן לדייק בשם לכל קוראיו אשר יקראוהו באמת כאשר הוא שמו ושם אביו האמיתי, ולא יסמוך על דמיונו לבד רק לחקור ולידע כי כן שמו המובהק שרגיל לחתום ורגילין בני משפחתו בשם זה לשם מובהק. ועיי״ש בסל”ו רשימה מ”כמה שמות שיש להתבונן בהם”. (אבל לא נז׳ שם בנוגע לשם שנשתקע. וטובא יש לחלק).

[ולהעיר עד״ז ממש״כ בשו״ת הרמ״א ס״ו ממהרש״ל שעל ת״ח לדייק גם באגרת שלומים: כשתסתפק בשם מן השמות איך לכתוב תוכל לסמוך על כתבים הראשונים של חכמים אפי׳ באגרת שלומים ומוקמינן אחזקתייהו שדקדקו אחר האמת].

לאידך, פשוט  שמכאן ולהבא אפשר להצילו משיקוע עי״ז שיקראו לו כן מכאן ולהבא. והכי נהוג בפו״מ בנשתקע שמו היהודי מעריסה. ולהעיר גם משיחת י״ג תשרי תשמ״ח (התוועדויות ח״א ע׳ 160 הע׳ 77).

ובכלל, בשם העריסה חוזר וניעור מהשיקוע אפי׳ ע״י מיעוטא דמיעוטא – ראה שו״ת מהרש״ם ח״ב סי׳ קעט.

זאת ועוד אחרת, שלכמה דעות בשם העריסה ל״ש שם שנשתקע. ובנדו״ד בפרט, שנשכח השם בלה״ק, שה״ז שם העצם, ולאו דוקא דשייך בו שיקוע. (אמנם, השקו״ט באנשים שנקראו בשם לה״ק ואינם משתמשים בו ל״ש כאן, דהתם ה״ט שכשיקראו לתורה או במי שבירך ישתמשו בו, משא״כ כאן שכמעט קט ונשכח לגמרי).

ועוד, שי״א שגם באם נשאר אדם א׳ שקוראו כן. אלא שכאן נשאר רק בידיעה ולא בקריאה.

עוד להעיר, ממש״כ בשו״ת נוב״י אה״ע מהדו״ת סי׳ קיז, שגם ב״שם שנשתקע לגמרי אין השם בטל להיות נקרא שינוי השם אם כתב שם שנשתקע, רק פסולו משום לעז״.

ולהעיר, שמקום להקל בדוחק, באם מחזיקים מעתה בשם זה. ועפמש״כ בשו״ת חת״ס ח״ו סמ״א שבמשנה שמו א״צ ל׳ יום. וראה  שו״ת צ״צ אה״ע ח״ב סקע״ט.  מהרי״ל דיסקין קו״א ס״ה ס״ק ריז. משיב דבר ח״ד סס״ח. מהרש״ם ח״ג סרפ״ו. וראה שו״ת מנח״י  ח״א סקכ״ד.

 


Add Comment

Your Email address will not be published