Is a Shofar that has been used by a non Jew during his prayer ceremonies Kosher to use on Rosh Hashana?

 

My father received a shofar from a non Jewish friend of his. The shofar had been used by this man during his prayer ceremonies with his congregation. Is the shofar allowed to be used by us or would it be considered “treif” from being used for non Jewish praying previously?

Also, are we allowed to keep it in the house since it was used in this way?

 

Answer:

The Shofar should not be used. While strictly speaking it should be destroyed, there’s room to be lenient and not destroy it.

 

ר״ה כח, א ובפירש״י. שו”ע או”ח תקפו, ג. וראה משנ”ב סק”י. וכפירושו כ״ה בריבב״ן שם.

והנה, בנוגע לתקיעת מצוה בלא״ה אין לתקוע בו ולכל הדעות שמאוסה לגבוה (ובחודש אלול – ילה״ע מפמ״ג פתיחה כוללת להל׳ תפילין, ד״ה עיין בא״ר, בנוגע לעור למגילה שהוא דרבנן, שהרי אין להשתמש אפי׳ לנרות ביהכ״נ אף שאינן מה״ת. וילע״ע). אבל בנוגע מצות איבוד משמשי ע״ז יש לדון שכיון שקיבלה במתנה ה״ז כמכירה וה״ז ביטול. וראיתי בס׳ פרי עץ הדר ז כללי התלמוד והפוסקים ע׳ פב, שעלה ונסתפק בדבר אם מתנה כמכירה לענין ביטול ע״ז, ואישתמיט לי׳ דברי הראשונים בסוגיא, וכן מש״כ בט״ז יו״ד קלט, ח, וז״ל: ובב״י כתוב בפי׳ דברי ה״ר יונה דנתינה שנותן לישראל [צ״ל לא הוה כו׳. מ״כ] הוה כמכירה ותימה הא הוא עצמו כתב אחר זה דברי הר״ן שכתב ומ״ה אם נתנום או מכרום וכו׳ ונראה פשוט דמ״ש ב״י דנתינה לישראל לא מהני היינו שלא נתנום לו בדרך מתנה אלא בדרך פקדון ולא פקע שמיה ממנו אבל בדרך מתנה פשוט דהוה כמכירה דחד טעמא הוא וכ״פ מו״ח ז״ל ובסימן קמ״ו סעיף ח׳ פסק רמ״א ע״פ בית יוסף דכל משמשי עבודת כוכבים הוה משכנה או מכרה ביטול ועיין שם בדברינו, עכ״ל.

אלא, שבשו״ע קמו, ח משמע שרק במכרה לצורף הוה ביטול, ובהקדם, שנחלקו ראשונים היא אי כל ישראל ה״ז כצורף – תוס’ עבודה זרה נג א ד”ה אבל. ור”ן שם בשם רש”י. וי״א שצורף דוקא, אבל מכרה למי שאינו צורף אינו ביטול – רמב”ם עבודה זרה ח י. ור”ן שם בשם ראב”ד ורמב”ן. ואף שיתכן לומר בדעת השו״ע שצורף לאו דוקא. אבל סתימת דבריו משמע דצורף דוקא. וגם בלבוש שם קמו, ח, מוכח דצורף דוקא.

ועדיין יש לומר בדברי הרמ״א שם, שר״ל שבמשמשים שאני וא״צ צורף ישראל, וכ״מ במחבר קלט, יב – בדין מחתה. וראה אמרי אש יו״ד נד. דובב מישרים א, לז. ומצאתי שנחלקו אחרונים בדבר –  שבשו״ת רעק״א חדשות נה נקט בדעת הרמ״א שצ״ל לצורף ישראל, ומה שסתם הדברים – דקאי אדברי המחבר ולא נחית לפרט, עייש״ב. (וצל״ע מש״כ בדעת הר״ן שבמשמשים א״צ צורף, ולא זכיתי להבין ההכרח). ולאידך, בבית שלמה יו״ד קצד, והועתק בחלקו (ולפלא שד״ז לא נעתק שם) בדרכ״ת  קמד, ה, הבין שא״צ צורף. ודעת השואל כרעק״א. ושו״ר שכ״כ מד״ע בשו״ת קנין תורה א, נד,ד ולא זכר שר כהנ״ל. גם בחכמ״א פו, י, משמע קצת שבמשמשים קייל״ן שאפילו לישראל שאינו צורף ה״ז ביטול. וכן י״ל גם בל׳ הלבוש.

[ולהעיר שלסברא זו צ״ל, שמש״כ הש״ך בשם הב״ח קמו, שבישראל שזכה מגוי ל״ש ביטול אפי׳ במשמשי ע״ז – אף שגוף המכירה או המתנה ה״ז כביטול – ומיירי לא רק שבאו לרשותו אלא בזכה ממש –  דקאי בזכה מההפקר, או בעל כרחו של הגוי, או״י בפקדון כבט״ז. וראה דובב מישרים שם. וצ״ע].

והנה, בחכמ״א שם מציין לטור יו״ד קלט, ח. והתם מיירי בנרות שכיבן, שי״א שרק מחמת הכיבוי ה״ז ביטול במכירה – ראה ב׳ הדעות בטור שם. ובשו״ע העתיק רק באופן שכיבה. ולא העתיק כלל דעת רבינו יונה. ועכ״ז, יתכן להוכיח משם גוף הענין שא״צ צורף. ועוד שבש״ך שם ז הקשה שבמק״א סתם המחבר דמכירה הוה ביטול. ואכן, בלבוש שם שינה וכתב להתיר במכירה אפילו כיבו מעצמן. ועכ״ז סיים עלה שבנתנה לישראל – ולא במכירה –  צריך שיכבם. והוא ע״פ הב״י ועוד בדעת רבינו יונה. אבל לפי מה שכתב בט״ז לחלק בין נתינה דרך פקדון לנתינה דרך מתנה שפיר י״ל דהוי ביטול גם בלא כיבום. ועצ״ע.

אלא שכללות הענין אינו מובן אצלי – היאך אפשר לומר שנתינה חשובה – ובפרט כשמדגיש אצלו שתקע אצל ע״ז כבנדו״ד – ליהוי כביטול. ושו״ר שהקשה כן במשנת אברהם פרייס על הסמ״ג ל״ת מה אות צד. וי״ל.

והנה לכאו׳ י״ל להתיר וישב מצרף ומטהר מחמת השי׳ שא״צ צורף גם בע״ז עצמה, והשי׳ שבמשמשים עכ״פ א״צ צורף – הרי אי״ז בגדר ס״ס שהכל ספק אחד. ועוד, שלאידך גיסא י״א שמכירה אינה בגדר ביטול כלל, וי״א אפי׳ במשמשים – ראה מראה הפנים ירו׳ ע״ז ד, ה. וחזי לאצטרופי מה שחידש מד״ע בשו״ת חזון נחום סג, שלא נאסרו משמשים רק בנעשו מתחילתן לשם ע״ז, ורובם לא נעשים לשם ע״ז. והעירני ח״א שי״ל גם שאין הגוי נאמן לומר שנעשו לע״ז, או אפילו שתקע בהם לשם ע״ז. כן י״ל שתקע בהם להקהיל ולא לשורר. ועוד בצירוף אחר צירוף. מש״כ בשו״ת מהר״ח או״ז עח, להקל בשה״ז במשמשי ע״ז – ראה חזון נחום שם. דובב מישרים שם. מנחת פתים יו״ד קלט. מנח״י ד, פו.

 

 

#10524