Is one allowed to donate blood (or plasma), when its going to Goyim? Should one donate?

 

Regarding donating blood to a fellow Jew, it is clear that just as we must help a Jew monetarily, and we must even inconvenience ourselves to help, we must also go through the small discomfort involved in donating blood.

Regarding donating blood to a non-Jew, most rabbinic authorities of the last generations have approved of this, and so is the common practice.

Some of the explanations given:

Since there is reciprocal benefit to the donor, either personally due to having donated, or to another Jew because there is enough blood to go around. Even if the Jews’ blood ends up in a non-Jew, the fact that there is more blood in the bank can help save the life of a Jew. Even more so, when there is even a 1% chance that it will end up in a Jew. (We are taught that it is a mitzvah to violate the Shabbos to save a Jewish life even if the majority odds are against him).

Additionally, the blood is not going to a specific person, rather to a bank which will help many individuals (including Jews) who the donor does not -and will not- ever know.

It is also understood the tremendous Kiddush Hashem which is caused by the publicity that Jews are spearheading this plasma drive, and are from the leading donors, as opposed to the tremendous Chilul Hashem which would be caused if it was known that Jews do not donate blood to general blood banks. For the same reason, medical personnel are permitted (nowadays) to violate the Shabbos to save a non-Jew.

 

Sources:

בדבר תרומת דם לישראל, פשוט שמצוה הוא – ראה שערים מצויינים בהלכה סק”צ שהמונע עצמו עובר על לא תעמוד וכו’.

ובדבר תרומת דם לנכרי, – בשו”ת משנ”ה ח”ד סרמ”ה האריך בזה ואסר מפני כמה טעמים: לא תחנם, אסור לרפאותו, חבלה שלא לצורך, דם קדוש בגוף טמא וכו’ (ולהעיר מהשקו”ט בלקו”ש חל”א ע’ 262 בנוגע לעירוי דם מגוי).

ולמעשה, התירו פרושים את הדבר. ולא זו בלבד אלא שדחו שיטתו בשתי ידים – וכמה טעמים בדבר כדלקמן.

שאין בזה משום חבלה – ראה שו”ת אג”מ חו”מ ח”א סק”ג.

שאין בזה משום לא תחנם  – ראה ט”ז יו”ד קנא, ח: אם מכירו לא הוה עלייהו שם מתנה אלא כמכירה שהרי ישלם גמולו או כבר שילם לו. ע”כ. ונראה שה”ה כשיש רווחים אחרים לישראל, ובפרט בשימוש ב”בנק” זה עצמו (ואפי’ ישראל אחר). וראה עד”ז בגליון מהרש”א ליו”ד ריש סי” קנט. וראה בארוכה בשו”ת וישב משה ח”א סצ”ד.

ומשום איבה – שם. ועד”ז כתב החת”ס בנוגע לחילול שבת לרפאותם בשו”ת שלו חו”מ סקצ”ד. שו”ת אג”מ או”ח ח”ה סכ”ה.

 

 

 

#8460