Can we do the Pidyon Haben on Sunday instead of Friday?

 

Question:

The 31st day of a B’chor comes out to be on Erev Shabbos, but it would be much easier and more Kavodik to do on Sunday morning. Would that be permissible to push off Pidyon Haben to day 33 instead?

 

Answer:

This is absolutely forbidden. Every day that passes after the correct time one violates a Mitzvas Aseh.

 

 Sources:

בתניא רבתי צח, והובא בשער הכולל טו, ב: מאימתי חייב בפדיון הבן מיום שלשים ולמעלה וכו׳ ומכאן ואילך כל יום ויום עובר עליו בעשה דתפדה. וכ״ה בספר התדיר (נדפס מכת״י) הל׳ פדיון הבן. לבוש או״ח תקנא, יז. סידור אדה״ז סדר פדה״ב. (אבל ילה״ע של״כ שכל יום עובר בעשה. וראה העו״צ להל׳ ת״ת אשכנזי ב, א 1/ ה אות ד. פדה״ב כהלכתו מילואים ז. וראה עוד 2298 בדעת אדה״ז). חכמת שלמה יו״ד שה. וראה תו״ת תשא לד, כ. ועוד. ולכאו׳ כ״מ פשטות הגמ׳ בכורות יג, א. וראה בשטמ״ק שם, והובא בשעה״כ שם. וכ״מ קצת במאירי קדושין כט, ב שהיא מצוה עוברת. וראה גם לקו״ש חי״א ע׳ 204.

ואף גם לפמש״כ בחינוך מ׳ שצב, שאין למצוה זו זמן קבוע דבכל שעתא ושעתא אחר שלשים יום זמנה היא – מ״מ אין לאחר ח״ו מדין זריזין מקדימין. וכן ביראים שנג: שלא קיים מצותה מן המובחר שמצותו ביום ל׳. וראה תועפות ראם ו. וברא״ש ריש הל׳ בכורות: ואחר שיהיה בן ל׳ יפדנו מיד לא יאחר מצוותו וכו׳ אם באת מצוה לידך אל תחמיצנה. וראה גם תד״ה כי היכי – ב״ב ה, ב. [ולהעיר, שבכ״מ – ולא בכולן – אפשר לדחוק שמש״כ שלא להחמיץ המצוה אינו מוכיח שאינו עובר בעשה – שהרי בלבוש שם נקיט נמי כי האי לישנא: על פדיון הבן יברך ולא יאחר אפילו בחול שלא יחמיץ המצוה שמיום שלשים ואילך אם יעכב עובר בעשה בכל יום].

ודעת המג״א תקסח, י (ע״פ התוס׳ מו״ק ח, ב ד״ה מפני ביטול ) שעובר כשדוחה אחר שלשים, אבל אחרי שעבר זמנה אפשר לדחותו יותר. וכ״ה במג״א רמט, ה. וכ״מ דעת אדה״ז בשו״ע רמט, ח. וראה בקו״א לשו״ע אדה״ז רמח, א בסופו. והעיר מזה במ״מ וציונים אשכנזי שם. קובץ דברי תורה ג. וראה גם הנסמן בשו״ע אדה״ז מהדו״ח שם. קובץ הערות הת׳ ואנ״ש חזון אליהו תל אביב ב.

ולמעשה, נפסק להלכה בטושו״ע יו״ד שה, יא: וְאַחַר שְׁלֹשִׁים יוֹם יִפְדֶּנּוּ מִיָּד, שֶׁלּא יַשְׁהֶה הַמִּצְוָה.

אבל בשו״ת תה״ד ב, רלג: דהיכא דמשהה כדי לקיימנה מן המובחר שפיר דמי. וראה שם א, רסט. וראה  בירת מגדל עוז ליעב״ץ ברכת הורי פלג ו אות ג. וראה מש״כ הו״ע במו״ק רמט ד״ה עוד כתב.

ומ״מ, היאך לא נחוש להחולקים בספק ביטול מ״ע דאורייתא. וראה אמרי יושר דלקמן, דח״ו להמתין ולמיקם בספק עשה לדעת התניא.

וידוע שהעירו מפיה״מ להרמב״ם בכורות רפ״ד, דמשמע שבמאחר פדה״ב עובר בלאו דבל תאחר מל׳ יום ומעלה. ולהעיר גם מבעה״ט משפטים כב, כח (ואם מדין זריזין מקדימין – שייך בכל המצוות). וראה טו״א ר״ה ד, א ד״ה ומעשרות דליכא ב״ת.

ובפרט, שכבר כתבו בכ״מ שאין ברוב עם דוחה זריזין מקדימין למצוות, ואף גם בנוגע לפדה״ב ובאותו יום גופא – ראה בשד״ח כללים מערכת ד כלל ג, והובא בלקו״ש ז ע׳ 306. וראה לקו״ש חי״ט ע׳ 74 הערה 60. [וצע״ק מש״כ שם בלקו״ש שבשד״ח שם למד מד״ע לדמות בין מילה לפדה״ב, שהרי כל האחרונים שהובאו בשד״ח שם לא מיירי כלל מענין פדה״ב, כ״א בכללות הענין, ומהם ששקו״ט בפרט בנוגע למילה. ואולי כוונתו שם גם להמובא בשד״ח מערכת הפא כלל לט. ונסמן בשד״ח הנ״ל. ושם אכן הביא למי שכתבו כן בנוגע לפדה״ב. אבל המ״מ שבלקו״ש שם – אינהו כולהו מיירו בכללות הענין. ואגב: בשד״ח כללים מערכת הפ״א שם הביא מנשמ״א שבת כלל א, שבכל רגע ורגע עובר, ושכ״כ שם בשם החינוך. ול״כ שם לא מיני׳ ולא מקצתי׳. וראה שד״ח כללים מערכת כ כלל מ ד״ה אמנם אנכי, שא״ע בכ״י].

ומה גם, שבנדון דידי׳ הוא רק בכדי שיהא מכובד יותר שאין כאן מצוה מן המובחר.

ואיך שיהי׳, אנן בתר דעת אדה״ז גרירין אנו בכ״מ.

וראה מהרי״ט אלגאזי בכורות א, יד. שו״ת מהר״ם שיק או״ח רפז. אמרי יושר ב, קלב. אבנ״ז או״ח תנט. יו״ד שצה (הובאו בלקו״ש שם. וראה שם עוד) ראשית בכורים ומצפה איתן בכורות מט, א. ערוה״ש יו״ד שה, מד. שו״ת יבי״א א או״ח כז.

 

 

#2952 (1)