Can Any Bechor Wash the Kohanim for Duchening?

 

Full Question:

It’s brought in סימן קכח that if there’s no Levi to was the kohanim’s hands a בכור פטר רחם ישראל should wash them instead because he has a צד קדושה. Would this apply to the son of a כהנת or לויה (who obviously didn’t have a פדיון הבן)?
A student who’s a בכור to a לויה asked me and in his Chabad house it’s a normal occurrence that there’s no levi.

 

Answer:

Yes.

 

הנה במש״כ בב״ח בשם מהרי״ל והובא במג״א קכח, ז, וט״ז שם ג, שכשאין לוי יצוק בכור פטר רחם על ידי הכהנים, יל״ע אם כן הוא גם כשיש בכור פטר רחם שאמו כהנת או לוי׳.

והנה, הטעם הוא לפי שקדושת הלוי באה ע״י הבכורים. ובפשטות, היינו שנפדו במדבר ע״י הלוים (כמפורש בקרא בפ׳ במדבר ובהעלותך). והרי בפסוק במדבר ג, יב, נזכר ״בכור פטר רחם מבני ישראל״. וכן שם מא. בהעלותך ח, טז ואילך.

וצל״ע, בשאלת תם, האם ״ביום הכותי כל בכור מארץ מצרים הקדשתי אותם לי״ (בהעלותך ח, יז. ועד״ז במדבר ח, יג) לא קאי על בכורים שהם בני כהנת ולוי׳.

אמנם, לפי מה שמבואר במג״א שם ואדה״ז שם יא, שצ״ל דוקא פטר רחם ולא בכור מאב, שבכור מאב אין לו קדושה שניטל העבודה מבכורות (ואכ״מ). ולפ״ז, מה מהני מה שהקדושה במדבר היתה ע״י הבכורים, הא סו״ס אין קדושה האידנא. וכל מה דמהני פטר רחם ליטול ידי הכהנים, הוא מה שיש גם כיום קדושה מכח מצות פדה״ב.

אמנם, באמת י״ל באו״א, ובהקדמה, שהרי גם בפטר רחם ליכא קדושה אחרי הפדיון. ומשמע, משמע דתרי דיני איכא,

א. קדושת העבודה – דליכא כעת בבכור מאב. וממילא אין טעם שיצוק על ידי הכהנים.

ב. קדושת בכורה בפטר רחם (והוא גם בבכור בהמת בנ״י. וגם בטהורות. ואכ״מ), שאף שהלוים הם חלף הבכורים, אכתי איכא לגוף הקדושה מצד עצם המציאות שהם פטר רחם. וראה רבינו בחיי תשא, לד, כ, שאף שהופרשו הלוים תחתיהם שתהי׳ העבודה בהם, יש להם מעלה יתרון על שאר בנ״א מצד שהם בכורות. ולהעיר מלשון המשנ״ב קכח, כב: דהוא ג״כ קדוש קצת.

וכמדומה נת׳ עפ״ז בכמה דוכתי מה שלעת״ל תחזור העבודה בבכורות, את״ל שהוא בפטר רחם, וכהדרשה מלישנא דקרא לי שאינו זז לעולם. והארכנו במק״א. וראה גם רבינו בחיי שם. וביפ״ל ב, קכח, א כתב שמה״ט יוצק פטור רחם לפי שעתידה עבודה שתחזור בבכורות.

והעירני הגר״א גולדפרב שליט״א, שלכאו’ מהא דבעינן קרא (בכורות ד, א ושם מז, א) לפטור בכור בן לויה משמע דלולא זה היו בכלל המצוה דפדה״ב. ומשמע דגם עלייהו קאי ביום הכותי כל בכור וכו’, שיסודה מאותה הקדושה כמבואר בקראי דבמדבר ובפרשת בא.

והוסיף הרב הנ״ל, שתלוי במה שדן בחי’ הגרי’״ז בכורות ד, א ושם מז, א, בביאור תי’ הגמ’, דבכור שאמו בת לוי או בת כהן פטור משום דבפטר רחם תלא רחמנא בפטר רחם תלה רחמנא, דיש לבאר בב’ אופנים, שהגדר הוא דהוי כלוי לענין זה, דמיקרי לוי לענין קדושת בכורה, והיינו שאף שבכה״ת כולה הכלל הוא למשפחותם לבית אבותם מ״מ כאן שאני), או דפטר רחם של לויה אינו מקדש בכורות, וכוונת הגמ’ דרחם דלויה הוא רחם דפטור. והביא דברש”י מז, א משמע, שהולד עצמו לוי הוא לענין זה, וכן מבואר בתוספות ד, א בסוף ד”ה בפטר “מה שהוא בן לוי משווהו לוי, ואף על פי שאין אביו לוי”. אבל ברש”י חולין קלב, א ד”ה והלכתא, נראה, שאין זה משום שלענין זה אזלינן בתר דידה, אלא משום ש”רחם שיצא ממנו לאו דחיובא הוא”. וכ״מ בפשטות לשון הרמב”ם בכורים יא, י.

ומעתה, אם נימא דהוי רחם דפטור, וכביאור הב’, אין לו קדושה כלל, אבל לפי’ הא’ הגדר הוא דהוי כלוי לענין קדושת בכורה, ומשו״ה פוקעת קדושת בכורה, וא״כ נהי שאינו בכור,מ״מ לענין זה חשיב כלוי, וא״כ יתכן שמטעם זה גופא יוכל ליטול הכהנים, עכ״פ מדין לוי (אף שאינו לוי לעבודות לויה ולשום דין אחר). ודפח״ח.

 

#42902