Using Mezuzos from Sheimos

 

Question:

I recently reached out to someone who is well-known among the Jewish communities in the tri-state area. His business activities include sheimos collecting. He also sells used seforim and other items that he collects from Yeshivos, shuls and other sources.

He told me that he has a large box of [an estimated] more than 1,000 used mezuzos that have been collected from many different sources over a number of years. Some of the mezuzos in this box were retrieved from shaimos boxes, while others came into his possession from people who no longer needed them. None of these are the tiny mezuzos that can be recognized as non-kosher even with a glance by a layman; they are all mezuzos that don’t have obvious flaws.

Here are the questions:

1. Can we have a sofer check the mezuzos and assume that if they are found to be kosher, that they are indeed kosher? Or does the fact that some of the mezuzos in the box were transferred there from shaimos mean that we must still be concerned that any mezuzah from the box might be posul, even though the psul is not visible to the sofer’s eye?

2. Assuming that the answer to question #1 above is that any mezuzah from this box that is checked by a sofer and is found to be kosher is indeed kosher and there is no need to be concerned about the potential applicability of an “invisible” psul, would this even apply to a mezuzah from the box that has some kind of marking on it that might indicate that it was checked in the past by a sofer and deemed questionable or problematic? Can we have a sofer or rav look at those mezuzos now and see if they can confirm that the mezuzah is posul or if it might be repairable or even kosher, or must we assume because there is some indication that this mezuzah was set aside by a sofer (or possibly even put into shaimos) that this mezuzah has a psul, even if it is a psul that we can’t see?

 

Answer:

There is in fact a concern that the Mezuzos from Geniza are not kosher although they can look perfectly fine. This is certainly true if there are markings.

However, if it was found rolled and without mistakes, and professional sofrim maintain that it looks like it was written by a yarei shomayim, it may be used.

In a case where the mezuzos are not rolled, and you don’t have a way to tell where they are from, even if you know for a fact that most are from a relieble source and only a few are from Geniza, all of them may not be used.

 

Sources:

ראה בה”ט סי’ לט סקי”א בשם הלק”ט, הובא דבריו במשנ”ב שם סקכ”ח, שיש לחוש שמא יש בה פסול נסתר ולכן הושלכה לגניזה. וכבר כתבו שבימינו אלה גרע טפי, דאחסור דרא ורבו המכשולים בד״ז.

ואם נמצא בנרתק וכדומה דמיא לדרך הינוח בכיסן שמותר להשתמש בהם.

וראה שו”ת שבט הקהתי ח”ו סי’ שעג, ושם גם בשם הגריש״א, להקל במזוזה מגולגלת מה״ט שאין דרך לגלגלה כשיש בה ריעותא (ולפסול גלוי לא חיישינן שאפשר לבדוק).

ואף שבפשטות בהלק״ט מיירי רק מתפלין שנמצאו ברצועות ובבתים, הה״נ שיש להקל במזוזה מגולגלת מה״ט. ואכתי יל״ע, דהא גם בתפלין לא היקל בהלק״ט רק בנמצא בכיסן, ומ״ט לא היקל גם במקופלת מה״ט, שאין דרך לקפל בכדי להניח בבית אם אינה ראוי׳ לכך. ואין לומר דשאני תפלין שיש חשש מחמת שלכ״ס – שהרי מ״מ בתש״י וכן גם בש״ר בפרשה ראשונה אין טעם לפסול אם מצאוה מקופלת. ונראה דאה״נ, וכוונת הלק״ט ״מושלכות בלא רצועות ופתוחות״ – שנמצאו הפרשיות לחוד פתוחות ולא מקופלות, ומש״כ להכשיר כשנמצא ״דרך הינוח בכיסן״, לאו דוקא הוא, וסתמא דמילתא קאמר. או״י שר״ל שבכה״ג הוכשרו גם הבתים. ודעת התורת חיים סופר לט, טז, שגם תפלין פתוחות שבתוך בתים הותרו, שבודאי לא הי׳ מניח בתוך בתים אם אינם כשרים. וה״ה והוא הטעם בנדוננו. אלא שלא הבין כן בד׳ ההלק״ט. ויתר על כן בתורת חיים שם, שר״ל שגם בנמצאו פרשיות תפלין לחוד כשר עד פרשה רביעית,  שהרי צריך לבדוק כל פרשה קודם שיכתבנה. וראה גם חשוקי חמד ב״מ יג, א, שכתב לחלק להכשיר באופנים שונים. וכן גם בשו״ת משנ״ה ו, יא.

ובגניזת קודש קוסובסקי ע׳ טז ר״ל איפכא דמזוזה חמירא טפי. וליתא. ואין לנו להחמיר ללא ראי׳ ברורה. ומעיקרא דדינא, מזוזה ניקחת מכל אדם, שי״א שא״צ עיבוד לשמה או שאין לחוש שמתעצל בבדיקה מחמת הטורח לתפור. ודלא כבתפלין שצ״ל מן המומחה. (וגם בתפלין הוא רק לכתחילה משא״כ כשכבר מצאם). ואף שבימינו יש שכתבו דליתא להאי כללא שרוב מצויין אצל סתם מומחים הם, בנדו״ד שניכר שנכתבו כדת וכדין ליכא למיחש.

וגם חלק מהמזוזות אינם מהגניזה וליכא ריעותא שהשליכו.

גם יש לצרף מש״כ בס׳ הזכרונות, במהדו״ח ע׳ רטז, והובא בשלחן מלכים באויאנו לט, ב, ובקל סופר תפלין א, ועוד, שנהגו שהמזוזות פסולות חותכים אותן במקום הראוי לפני שהניחום בגניזה כדי שלא יבואו להשתמש בהם. וראה פמ״ג פתיחה כוללת להל׳ תפלין: ופסלתי וחתך אותה. וראה שו״ת שבה״ל ח, ט, ו. ודלא כמעורר ישנים קעד. אלא שאצל הרבה אנשים לא נודע מנהג הנ״ל.

ובאם בטלה ברוב – ראה שו״ת יד אליהו פח להכשיר. וחלק עליו בשו״ת חת״ס יו״ד רעז. וראה גם ערוה״ש יו״ד רעט, ב. ויש שיישבו דעת היד אליהו לגבי ס״ת, שאפשר לתקנו. כן נחלקו בדין ביטול להחיל עליו דין לשמה. ובשו״ת שבה״ל ח, רכט שבמזוזה שהיא דאורייתא קשה לסמוך על המקילים. וראה גם משנת יצחק (הדר) הלכות תערובות סי’ לז. דברי בניהו חכ”ח סי’ מח ענף יב.

 

 

#22034