Can I say Birchos Hashachar for someone else to be Yotze if he answers Amen?

 

Question:

Due to a health issue my father can not say or read brachos. However he can answer Amen and he is aware of what he is listening. My question is: can I say the 18 morning brachos for him to answer Amen if I was already yotze, as I had said the brachos myself earlier in the day

 

Answer:

No, unless there is a minyan present. He can – and should – however think the words of the brachos, if that’s possible for him.

It’s best that you wait to recite the morning Brachos (for yourself) in his presence so that he can answer Amen. There is still some merit to this – for his sake – according to many opinions.

With regard to Birchas Hatorah, you may recite it for him privately, even if you recited it already (which he would be not obligated if he isn’t reciting Torah or hearing words of Torah), provided that when you made your Birchas Hatorah you had in mind for it to cover only up to the time that you make the Bracha for your father. You should make sure to recite some Pesukim afterwards for him.

 

Sources:

ממנ״פ: אם הם – או חלקם – ברכת הנהנין אא״פ להוציא אחר אם כבר יצא – ראה פמ״ג מו בא״א יד ושם ו בא״א י לגבי ברכות השחר (שיש מהן ברכה״נ). ואם ברכת השבח, שכ״נ עיקר לדידן שמברך גם בלא נתחייב (ראה שכנה״ג מו בהגה״ט (ושם דל״ד לשאר ברכה״נ) פת״ש שם ח. וס״ל שמה״ט אפשר להוציא. וראה תהל״ד מו, ד. שם ה), אא״פ להוציא רק בעשרה – אדה״ז נט, ד. בדה״ש ה, ט. (והפוסקים הנ״ל שכתבו באו״א – ה״ט דס״ל שא״צ עשרה להוציא, או שרק בבקי צריך עשרה, ונדו״ד שאא״פ באו״א דמיא למי שאינו בקי).

ובשו״ע אדה״ז ו, ד משמע שאפשר להוציא למי שאינו בקי. אבל מיירי בעשרה. וצ״ע דקאי גם לענין ענט״י ואשר יצר, ומשמע דס״ל שהוא כברכת השבח.

אבל לענין ברכה״ת יכול לצאת יד״ח ברכה״ת מאחר גם ביחיד – ראה מג״א רסי׳ תצד. אדה״ז מו, ז. ודוחק גדול לומר דמיירי בעשרה דוקא (כמנהג שבשו״ת חכם צבי כב. שו״ע אדה״ז מו, ח. שם מז, ח. וכ״מ שם ו, ג. לבושי שרד מו, יב. מט״א תקפא, יג). והארכנו במקורות ועיונים להל׳ יומית שעז מזה. ושם גם בנוגע למש״כ באג״ק ג, ד לענין ברכת נט״י ואלקי נשמה. ומחוורתא דקאי למ״ד שאינו על מנהגו ש״ע. והה״נ בנדו״ד בדאא״פ.

אמנם לא ברירא מילתא שיכול להוציא אחר גם כשכבר יצא, ובפרט למ״ד שדינו כברכת הנהנין. וכן משמע משו״ע אדה״ז שם מו, ח.

ועלה בדעתי ליתן עצה שיכוון בברכה״ת שאינו יוצא רק עד שעה שיברך עבור אביו. וכ״כ בשו״ת חכ״צ שם ובמט״א שם. וגם למג״א דלא ס״ל להתנות בברכה כה״ג, ראה שם תרלט, יז. משמע שבברכה״ת ס״ל להתיר, ראה מג״א תצד שם. וכבר העיר בזה בהגהות חת״ס תרלט שם. וראה מה שביאר שם, וכן בשו״ת השיב משה ב, החילוק. (ומשה״ק בנשמ״א ט, ג – ראה מש״כ ליישב בשו״ת קרן לדוד נט. מנח״ש א, יח, ח ואילך. ועוד). וכבר כתבו לחלק בכמה אנפי בין ברכה״ת לשאר ברכות.

אמנם, ג״ז לא יועיל לנו לשאר ברכת השחר, שאא״פ להוציא רק בעשרה. וגם החכ״צ מודה בזה מטעם אחר, ראה לבנו היעב״ץ בסידורו שער הצאן דיני אלול יח. והביאו גם בספרו מור וקציעה תקפא.

להרהר הברכות – ראה שו״ע אדה״ז קפה, ג. ואפי׳ לענין ק״ש – טוב שיהרהר – שם סב, ג. וראה צד, ז. קא, ד. ואכ״מ.

 

 

#21791