Does the Halacha of not walking between two palm trees apply only if there are dates growing on them or even if not?

 

There’s no conclusive evidence one way or another about this topic. If, however, it’s a type of tree that naturally cannot produce dates, it would not be considered a palm tree.

P.S. If there’s a public thoroughfare between the two trees, there is more room for leniency. Moreover, if they are not parallel to each other or if they’re more than four Amos apart, it is not an issue in any case.

 

Sources:

פשטות הגמרא פסחים קיא, א, ג׳ אין ממצעין וכו׳ הדקל, ולפנ״ז שם, אמר ר״ל העובר בין ב׳ דקלים, משמע דבכל גווני מיירי. אבל בשו״ע אדה״ז שמירת גוף ונפש ט הב״ד הגמ׳ בשינוי: דקל של תמרים.

[ולהעיר שבס׳ אמרי סופר פסחים שם כתב שלא הביאו אדה״ז לעיל ד, ומשמע דס״ל שאי״ב חשש סכנה. אלא ששגה ברואה שהובא להלן ט, וכוונת אדה״ז שהסכנה אינה טבעית ורק משום רו״ר. וכן ילה״ע עד״ז בד׳ שו״ת דברי יציב יו״ד לא, טו שלא הביאו הפוסקים ד׳ ר״ל, שהרי נוסף לזה שהובא בכמה ראשונים, הרי הביאו להלכה בשו״ע אדה״ז (נוסף לפר״ח שהביא שם),  ולפנ״ז – בא״ר או״ח ג, י. הגהות רעק״א או״ח קנו. וכן כבר בסידור יעב״ץ דיני יוצא לדרך. ועוד. וכן העתיקו ד׳ הגמ׳ בחסל״א יו״ד קטז, י. קיצור שו״ע ג, ה. בא״ח ש״ב פינחס יז. ועוד אחרונים חביבים. אלא שהשמיטו דקל. ואולי מפני שאינו מצוי. או שי״ג גמל. ואכ״מ. ואולי כוונתו לרמב״ם טושו״ע וכו׳. ועדמש״כ כן בשו״ת שם ארי׳ כז. דמשק אליעזר פרלמוטר יו״ד מד. וכן ילה״ע בשו״ת בית שלמה יו״ד קפט שכתב עד״ז].

וצ״ע מאי אתא לאשמועינן. ואולי קמ״ל שרק כשעושה תמרים או שיש עליו תמרים י״ב משום רו״ר. וצ״ע. ובכל אופן, אם אינו ממין העושה תמרים אולי באמת אינו ממין הדקל. ולהעיר מב״ב לו, ב וברשב״ם שם. וע״ד השקו״ט בלולב הקנרי. וראה לקו״ש כב ע׳ 132 והע׳ 7. וראה מש״כ בעניננו בגם אני אודך שו״ת הגרח״ק ב, ע׳ ח. שו״ת הרב דדון קלא.

איברא, שנראה ברור שיש לפעמים דקל שאינו של תמרים, או עכ״פ שאינו עושה תמרים, ראה יש״ש ב״ק ח, סב. צבא רב פאה ד, א. ואכן מצינו כי האי לישנא בכ״מ – ראה רש״י פסחים נג, א ד״ה דקלים. מו״ק ז, א ד״ה הוצא. רש״י כתובות עט, א ד״ה דיקלי. וראה מגלה עמוקות לרי״ף ב״ק כה, א. מהר״ם סוכה לא, א. פי׳ קהלת יעקב פאה שם. וראה תוד״ה חצב ע״ז יד, ב דקאי בדקל הנושא תמרים. והיינו לאפוקי שאינו עושה פירות. וראה מהר״ם שם.

דרך הרבים – כמפורש בפסחים שם. אבל לא הובא בהמשך הגמ׳ על דברי הברייתא. ולהעיר שהושמט בבה״ג תמורה עד. וכן בכלבו קיח, או״ז טהרת ק״ש קלז, ועוד ראשונים. וכן במנורת המאור אבוהב נר ו כלל א, פרק ו. וכן לא העתיקו אדה״ז. וי״ל בתרתי, כיון שלא הובא בהמשך לברייתא, או דלא גרס לה. וראה דקדוקי סופרים פסחים שם. ועוי״ל שכיון שסיימו עלה דבמקום דאיכא למיחש לכשפים אע״ג דאיכא כל הני חיישינן, ואולי קאי אכולהו, שוב לא מחתינן לספיקא. אבל לכאו׳ אינו שהרי העתיק הבה״ג, ועוד, וכן אדה״ז, לגבי מי שופכין להתיר כשצעדו ששים צעדים וכדומה. ואולי דלא מהני רק לענין דמו בראשו וחשש היזק. ועדיין רו״ר שולט (אלא שברש״י ד״ה ארבעה פסחים שם משמע דדמו בראשו היינו משום רו״ר), או שקשה ללימוד – ראה הוריות יג, ב. ועצ״ע. וראה בירור הלכה זילבר ה יו״ד קטז. תליתאה שם. ופירוקא לסכנתא לא עבדינן.

מכוונים – ראה בא״ח שם. ואף דלא מיירי לענין דקלים ה״ה והוא הטעם. וכן כת״ש לענין ד״א. ולהעיר מאשכול ברכות כח, לענין אחר, שני דקלים שהם קרובים זל״ז.

 

 

#17542