Can I say the same Kapital/Yom of Tehillim for two different purposes or even for the same purpose but for different names;

 

For example, if I say Yom Alef for one person from a group that finishes the Tehillim, and then I add another name for a different group that finishes the Tehillim but still say Yom Alef just once?

 

Answer:

You are allowed to say Tehillim for more than one person.

 

Sources:

בכ״מ הביאו מש״כ עד״ז בשו״ת בית יהודה עייאש יט, והובא בא״א על גליון השו״ע רלח, א ובעיקרי הד״ט יו״ד כג, כ, לענין הלומד חי פרקי משניות בכ״י וגם מס׳ שבת כל שבת, שאם אירע לו שבשבת בא לו בס׳ לימוד חי פרקים מס׳ שבת זכרון א׳ עולה לכאן ולכאן. וראה גם בסמא דחיי יו״ד ט, והו״ד ביד דוד יו״ד ריז, מח. ומפורש יותר בנדון כעין דידן, בלקט יושר ע׳ 43 שאמר תהלים קיט בכ״י והי׳ מדלגו כשאירע בס׳ חוקו תהילים הרגיל. והביאו  בכעי״ז בשו״ת שבט הקהתי ו, תעח. וראה עוד עד״ז בשו״ת גם אני אודך שמו״ת י-יג באורך. ושם גם שקו״ט מדין א״ע מצות חבילות. ובזכרוני שבא׳ מקובצי הסופר – אינם תח״י – דן מו״ר הגרב״א הלוי שי׳ פ. בכגון דא, ופתח דבריו יעיר לה״ר מסעודת שבת שחל בר״ח (והארכנו בעיקר הגדר בזה בפלפול לברמ״צ של בנינו לוי״צ שי׳), וא״י מה העלה בחכו, שפשוט שיל״ד בקל.

ולכאו׳ שאני בנדר ללמוד משניות שעיקר מטרתו לגמור המסכתא וכמ״ש להדיא, בשו״ת ביתיהודה שם, משא״כ באופן שרוצה שיעלה לזכות לרפואה, שי״ל שאינו עולה לזכות אחר כיון שעלה לראשון. וילה״ע מדוגמתו מקדיש על אביו ואמו שא״צ לומר ב״פ – ראה כנסת יחזקאל הו״ד בבאה״ט או״ח קלב, ה. קיצור שו״ע כו, טז. אבל לאידך, אין קדיש על הוריו עולה לשאר מתים דעלמא, ראה האלף לך שלמה או״ח סא. אבל לאידך ראה שו״ת ראנ״ח א, עז. (וראה בני חיי חו״מ רמא, ה, דמשמע דשאני התם שמת אביו אח״כ, ועולה לזכותו כיון שהוא בנו. אבל ראה שם בתשו׳ ראנ״ח גופא שהביא כמה טעמים וסברות, וכתב גם להעיר מקרבן יולדת שמביאה קרבן על ולדות הרבה, משא״כ בשאר קרבנות. וראה באריכות משפטי יוסף מזרחי א, חו״מ לד). תורה לשמה ב. ועיי״ש גם לענין הדלקת נרות לשני מתים. (וראה בענין זה הר צבי יו״ד קצח). ולפלא ששקו״ט באותן הראיות שבשו״ת בית יהודה הנ״ל. ולא העיר מאומה מדבריו. ועד״ז הוא בשו״ת קרן לדוד לב. וראה הנסמן בשו״ת יבי״א ח יו״ד לז. אלא, שבכמה מהנ״ל מיירי בנשכר לומר קדיש ויש לדון גם בדיני שעבוד ממון. ודנו בזה בכ״מ בכל צדדי השקו״ט. ואכמ״ל. ובס׳ אם הבנים ויגש פו, ד מיירי בהשכירו ב׳ אנשים שילמד זוה״ק וס״ל שעולה לשניהם. ועכ״פ, מקום לסמוך על המקילים, בפרט בנדו״ד שאין כאן משום שאלה בדיני ממונות. ומה גם שרוה״פ ס״ל הכי.

איברא שבהיכל מנחם ב ע׳ לז מצאנו שתי מענות בכיו״ב לענין שיעורי חת״ת, והצד השוה שאינו מועיל לכאן ולכאן. ונראה עיקר דשאני התם דקאי בתקנת חת״ת שמעיקרא תקנתו כענין בפ״ע עבור חיי נפשו ולא לשם ת״ת ושאר ענינים – ראה לקו״ש כח ע׳ 286.  ולהעיר מכעי״ז בסה״ש תרפ״ז ע׳ 116. שיחת יום שמח״ת תשכ״ג – תורת מנחם ע׳ 191.

 

 

#5955