5 questions regarding a Bris Milah with a clamp:

 

  1. Does a a child who was circumcised with a Bronstein Mogen Clamp need hatafas dam bris (also implied in the question is would hatafas dam bris help), or not?
  2. If the mohel is using the Bronstein Mogen Clamp, is there any advantage if he is Frum or not?
  3. What should he the policy regarding accepting such mohelim into Chabad houses, should we allow them to use the clamp in the Chabad house?
  4. May we allow mohelim who do milah and priah bvas achas or use gloves to do Brisim in Chabad houses?
  5. Is a mohel who uses a mogen clamp on Shabbas considered a mechalel shabbas bfarhesia that he is posul l’edus and his cooking has the din the bishul akum?

 

Answer:

The Bronstein Clamp has been forbidden by virtually all Gedolei Yisroel for many reasons. Therefore, it should not be used under any circumstances even if the mohel is otherwise (supposedly) frum. Accordingly, A Chabad house should not allow such circumcisions in their premises. Some poskim consider such an individual as a mechalel Shabbos.

There are poskim who maintain that hatafas dam bris is required.

Milah should not be done with priah simultaneously. However, since there are poskim who permit this, though a minority, one cannot stop them from performing a bris this way.

Regarding using gloves, Poskim have ruled not to do so. However, we may allow such brisim in our premises if it’s not perceived as a bizayon to the Mitzvah.

 

Sources:

ראה מכתב בד״צ עדה החרדית משנת תש״ל, נעתק בשו״ת צי״א יט, סח. שו״ת אג״מ יו״ד ב, קיט. ג, צח-ט. (ושם שאינו הולך לברי״מ שמוהלים שם באיזה מכשיר). מנח״י ה, כד, ב. שבה״ל ב, קלה. ח, ריח. צי״א ח, כט. י, לח. יט, שם. כ, נב. (ובמש״כ שם שגם באופן דימולו אחרים שלא כדין – ראה כעי״ז בהיכל מנחם דלקמן). משנ״ה ו, קעד. י, קעד. תשוה״נ א, תרא. ה, רצא. בא״מ ב, עב-ט. וראה הנסמן באנציקלופדיה הלכתית רפואית  מילה ע׳ 474 ואילך. ספר הברית (פירוטינסקי) סי’ רס”ד ס”ק ע”ה-ע”ז נשמת אברהם יו”ד סי’ רס”ד  ס”ק ה’. ולהעיר שגם המוהלים המוסמכים מטעם הרבנות הרה״ר חותמים שמתחייבים לא להשתמש בזה.

ובכללות הענין, ובצד הטכני  – אוצר הברית ג ע׳ רסט ואילך. ובפרטיות: הקלאמפ שונה בכמה אנפין מהגאמקע. והבעיות בעיקר הם: א- שינוי צורת המצוה. ב- אולי אין כאן חיתוך. ג- העיקר: חסר דם ברית. אמנם, פרט האחרון תלוי לגמרי בהמוהל, דהיינו שאם לא ישהה הקלאמפ הרבה זמן לפני (או לפעמים לאחרי) המילה כן יהיה דם (וגם כשישהה הרבה זמן – לפעמים יהיה קצת דם. אלא שיש שהעירו דלא סגי בהכי, כיון שנצרר בהעור).

ובדעת רבותינו נשיאינו:

בענין הגאמקע – ראה אג״ק מוהריי״צ ז ע׳ שצא. ושם להדיא שבשבת סבוך גם באיסור סקילה.

ובענין מגן (ברונשטיין) קלמפ – ראה קונטרס ברית מנחם כסלו תשנ״ה יחידות א׳ מ״ח תשט״ז: השיב כ״ק שהוא מתנגד לזה בתוקף גדול. וכן ראה אג״ק שבהיכל מנחם ב ע׳ נד. ובאותו תאריך (ד׳ ניסן תשח״י) באג״ק שבשלחן מנחם ע׳ קל ואילך. וראה גם בהנסמן בהערות שם.

ומפי השמועה שהורה להטיף דם ברית. וכך כותב יו״ר ארגון ברית יוסף יצחק:

הרב אזגוי מפלם ביץ – פלורידה, סיפר על בנו בכנס המוהלים והרבנים, שכינס הארגון בפלורידה ארה”ב, על מנת למנוע השמוש במגן האסור: כך סיפר הרב: “כל בניו נימולו כהלכה, אך בברית של אחד הבנים, הגיע מוהל שבדרך כלל מל כהלכה, באותו יום המוהל מיהר ולא יכול הי’ה להגיע למחרת ולטפל ברך הנימול ולכן עשה לעצמו עבודה קלה והשתמש במגן האסור. התוצאות היו לא קלות, לא לילד ולא למשפחתו, הילד הזה הי’ה שונה מכל הילדים, הן בהתנהגותו שלא כדרך ארץ, והן במחלות רבות, וכל הזמן נפל ונפגע. אבי הילד כתב לכ”ק הרבי מליובאוויטש. והרבי ענה ״לתקן הברית קודש מצוה הנוגעת לכל קומת האדם הרוחני והגשמי”. לקחו את הילד לניו יורק למוהל קליין, שבדק את הילד וראה שאין ציצין המעכבים ולכן עשו לילד הטפת דם ברית קודש (טיפה אחת), וראה איזה פלא נפלא, הכל השתפר אצל הילד, הבריאות, ההתנהגות ואפילו נפילותיו הרבות של הילד פסקו״.

שוב שמעתי מאנשים שביררו שהסיפור אינו מדוייק כלל וכלל, ולא כך הי׳ מעשה.

וראה כאן.

בנוגע למילה ופריעה בבת אחת – ב׳ פרטים בדבר, הפריעה בכלי (ראה בנין ציון פח. ערוה״ש יו״ד רסד, ט. מלמד להועיל ב, אור המאיר נח. ועוד). וגוף עשייתם בב״א  -ראה שו״ת אג״מ יו״ד א, קנה. שם ג, צח. שם ד, מ. יבי״א ז, כב, ג. שבה״ל ד, קלג. מנח״י ט, ק. צי״א ח, שם. תשוה״נ ב, תפז.  שו״ת משנ״ה ו, קעא-קעב. י, קסח. קונטרס מל ולא פרע. ס׳ בריתו של אברהם. ובשם הגריש״א מילה שלמה יב, ב, כב.

ובדעת רבותינו נשיאינו – היכל מנחם ג ע׳ רמג-ד. וגם, בין הדברים במכתב הנ״ל שבשלחן מנחם שם (ע׳ קלא).

בנוגע לכפפות – ראה קרבן אשר ט, ג. שו״ת חלק״י ב יו״ד קמח. ושם, דהא בהא תליא, שבכפפות אא״פ לעשות בפריעה בצפורן. וראה אצלנו כאן.

 

 

#4435