Am I allowed to listen to music during the 3 weeks to help me exercise?

 

There is room to be lenient during exercise if needed for health purposes, provided you’re not using the music for enjoyment, only to help you exercise, especially if it is before Rosh Chodesh Av. In this case, one should preferably use beats or acapella.

 

Sources:

שרש הענין שכל שאינו לשם הנאה ותענוג לא אסרו. וע״ד החילוק בסוטה מח, א בין דנגדי ודבקרי לדגרדאי.

אמנם, בסידור יעב”ץ דיני ט’ באב חלון ו, י, כתב, וז״ל: אבל אף בלא יין אסור כל שיר שהוא לשמחה בעלמא אם לא הרמת קול עב בלי ערך ויחס כגון להזדרז במלאכה כדרך שעושין מושכי הספינות או מנהיגי הבקר מותר עכ”ל. והיינו ששירת מושכי הספינות הי׳ בקול עב דוקא. אבל בפוסקים אחרים לא חילקו בדבר. וסתימת השו״ע וש״פ שלא לחלק בסוג השירה. ובכללי הפוסקים ידוע שאין להוציא חילוק חדש שאינו מבואר בפוסקים להדיא.

שו״מ בשו״ת בצה״ח ו, סא, ט, שהעיר כיו״ב על דברי היעב״ץ. והוכיח ממאירי וארחות חיים שלא כדבריו.

אמנם, התם מיירי בשירה בפה. ועצ״ע בכלי שיר.

אלא שבכ״מ משמע דהתם קאי בכלי שיר ג״כ. וראה שו״ת הרמב״ם הוצאת מק״נ רכד. וכ״מ בביהגר״א או״ח תקס. ולהעיר מחדא״ג מהרש״א סוטה שם, דזמרא בביתא היינו מצפצוף עופות. וראה מצו״ד צפני׳ ב, יד.

ועפ״ז מתיישב מה שאסרו דגרדאי אף שאינו על היין, להדעות שחילקו בדבר (ראה מה שהוכיח מזה בב״ח תקס ד״ה ומ״ש שירת. ועמדו בזה בכ״מ – ראה נצח ישראל למהר״ל כג. של״ה תענית נר מצוה יד. יש״ש דלקמן. באר שבע סוטה מח, א. חסדי דוד תוספתא סוטה טו, ג) – דהתם מיירי בכלי. וא״ש לרמב״ם תעניות ה, יד שבכלי אסור גם שלא בבית המשתה.

[ולהדעות שגם בכלי הותר שלא על היין (שכך פשטות דעת רש״י ותוס׳ גיטין ז, א. ועוד ראשונים. אבל ראה אג״מ דלקמן)  נצטרך ליישב באו״א, דאתיא להדעות דהא דגרדאי הי׳ עם גידופין. וכ״כ ליישב בשו״ת בצה״ח שם ה. שבה״ל ב, נז, ב. אלא שברש״י גופא לא פי׳ כך בפירושו לסוטה.

ועוד אופן – דהתם שאני שהיו רגילים בכך, ראה פרי האדמה תעניות שם ד״ה והנה מרן. וכ״כ מד״ע בשו״ת אג״מ או״ח א, קסו. דברי יציב או״ח רמו. וכבר העירו שכ״מ גם ביש״ש גיטין א, יז: היכא שמרגיל עצמו לכך ומתענג לבבו ולא שרי אלא דרך עראי ובמס׳ סוטה נמי אמרינן. ונצטרך לומר שגם דנגדי ודבקרי היו רגילים בכך. אבל ראה משה״ק טובא לפי׳ הנ״ל בס׳ איך נשיר ב הע׳ 13. ובחו״ב גריינימאן סוטה שם, דהתם גזירה וחומרא הוה. וכ״כ בקונטרס הנ״ל בסו״ד.

וראה דבר שאול סוטה עג, ב, שהי׳ בקיבוץ ושמחה יתירה. וצ״ע, שלא נרמז הדבר בשום מקום].

ולמעשה, ההוראה פשטה ופשוטה להקל בזה בכל השנה. ואף שמקום לומר שבימי ביהמ״צ החמירו גם בכה״ג, והיינו גריעותא דביהמ״צ שגם באופנים המותרים נהגו איסור, אלא שלא מצינו חילוק בד״ז בשום מקום.

ובמשי״ם חפש״י באחרוני הזמן ראיתי לכמה שכתבו להתיר. אלא שיש שחילקו עד כמה נצרך לרפואה או לבריאות. ותלוי גם אם אם הוא להנאה ושמחה או לזרז במלאכתם. ויש שהתירו רק עד ר״ח או רק עד שבוע שחל.

וראה ישועות דניאל תקנא, כא. פנינת המקדש ה הע׳ צו. משיב נבונים ג, עט. מבית לוי טז ע׳ פח (לרפואה). פסקים ותשובות חודש ניסן גרוס ע׳ קלד. שם בשער התשובות שם צ. יד בבין המצרים ז, יז. וישמע משה פריד ה, ע׳ דש. אמת ליעקב קמניצקי ע׳ קכד. קובץ הלכות קמינצקי ביהמ״צ ה,יג.  עיטורי מרדכי לידידנו הגרי״מ מרדכי שליט״א ספה״ע יח, יא. הליכות ביהמ״צ טו, ו – ע׳ קלב. שאלה יפה רבי ע׳ רסג. שושנת ישראל קנר ביהמ״צ ע׳ יב. ושם שלא למהר להקל.

ובחילוקי הזמנים – ראה מנחת שאול לידידנו הגרש״ד שליט״א סעיד הל׳ ביהמ״צ ע׳ יב. שואלים ודורשים בהלכות ביהמ״צ אות מה.

אבל ראה הליכות אבן ישראל ע׳ שצ. שו״ת אמרי אליהו מלכא ב, כה. מקור נאמן ב, תעב. ועוד.

והכל לפי הענין.

 

 

#44217