When traveling in a car, is it necessary to pull over to recite תפלת הדרך? What about getting out of the car?

 

You don’t need to get out of the car; if possible, you should stop the car on the side of the road.

Furthermore, is best (not only to stop traveling but even) to stand while saying Tefilas Haderech, if easily possible. This was the custom of the Rebbe Rashab when traveling by train (where it’s easy to stand), but not when he traveled by wagon.

[It is recorded that when the Rebbe traveled to visit Gan Yisroel in 5717 and 5720, the Rebbe got out of the car and recited Tefilas Haderech while standing. It’s possible that they needed to stop anyway.]

As a general rule, it depends on how easy it is to stand or stop, and whether standing or stopping will affect one’s kavanah.

 

Sources:

שוע”ר קי, ד. לבוש שם ד. פמ״ג בא״א שם י. ערוה״ש שם יא. משנ״ב שם כב ואילך. כה״ח שם מג. ובסידור אדה״ז במקומו: לומר מעומד אם אפשר בקל. (ויש שהראו מקור ברוקח שמז, הובא בא״ר שם י ובכה״ח שם מג. וראיתי למי שנדחק לפרש ברוקח דמעומד היינו שלא בהליכה. ודוחק גדול הוא בלשונו. ואכן ברי״ו יג, ב כתב: מעומד כלומר לא מהלך.והיינו שעשה כלומר, וכפשטות הגמ׳ ברכות ל, א שנחלקו אם מעומד או מהלך. גם בכ״מ הובא בעניננו בלשון מעומד סתם, והכוונה לעמוד מהליכתו. אבל ברוקח משמע יותר שסתמו כמשמעו בלשון עמידה, עייש״ה. וראה גם נה״ש קי, ב בסופו. משנ״ב כא. כה״ח מג. ואפשר שז״כ גם בכה״ח שם מה. וכן מובן מצפע״נ ברכות י, ח. וראה שו״ת אול״צ ב, מה, לו. כן העירו מתיב״ע עה״פ ויהי בנסוע, דהוה קאים בצלו. וי״ל).

אמנם, יש שר״ל גם בסידור אדה״ז שכוונתו לעמוד מהליכה. וא״ש שלא השמיט ענין העמידה מהליכה בסידור. וראה קובץ שערי ישיבה ד. אלא שבסידור השוה לכל נפש שלא פירט כבשו״ע שהכוונה לעמידה מהליכה – מסתבר שהכוונה עמידה כפשוטה, וכבשאר מקומות בסידור, כגון בעטיפת וברכת ט״ג, ובדברי אביי שבסדר קידוש לבנה.

וכ״נ דעת ערוה״ש שם. וראה גם שו״ת בא״מ ז, קיד, ב מד״ע. תשוה״נ ג, עו. ועד״ז הוא בשו״ת משנת יוסף דלקמן. ועיקר הדבר שתפה״ד מדין תפלה היא שעדיף בעמידה – ראה תר״י ברכות שם. פנ״י וצל״ח שם.

[ויש שהעיר שבשו״ע אדה״ז שם שכתב ביושב בעגלה שא״צ לירד שלא להעמיד הסוסים אם אפשר, הרי הכניסו במוסגר. ומשמע קצת דמספק״ל שמא בעגלה גרע מרוכב. אבל אינו, שאין לזה שחר. ופשוט שהכוונה שם לומר שלא רק הרוכב צריך להעמיד הסוסים אלא גם היושב בעגלה. אבל הכניסו במוסגר, דמספק״ל אם אכן יש להחמיר גם ביושב בעגלה.]

וממוצא דבר אתה למד, שהעיקר שיהא שלא בדרך הילוכו. וג״ז רק בגדר מהיות טוב. אבל אצ״ל מעומד ממש, רק באפשר בקל.

וי״ל עוד שבדלא אפשר בקל אין לו להדר, שהרי עי״ז גופא יתבלבל מהכוונה, ראה לבוש שם ועוד. אבל להעיר מחפץ ה׳ ברכות ל, א ד״ה רב ששת, שגם לרב ששת בנדו״ז גרע יושב ממהלך (ונחלקו בזה בכלל. ואכ״מ). והוא דלא כפמ״ג, שכיון דאית בה תרתי יושב ומהלך צריך רק להפסיק ההליכה ולא לעמוד. ולדידי׳ אינו בגדר מהיות טוב וחיובא הוא.

ובאוטובוס או רכבת שממשיך בנהיגה, ורוכב כמהלך דמי, אין לומר דליכא עדיפותא שיעמוד, שעדיין מהלך הוא, דרוכב כמהלך, וגם בישיבה מכוון יותר – דמ״מ עדיף שיעמוד, דבהכי ליכא תרי ריעותא כבפמ״ג הנ״ל. ועוד, שלדעת חפץ ה׳ אסור בישיבה גם ברוכב. ועוד שבלא״ה י״א שרוכב כמהלך שייך רק ברוכב עצמו ולא בשאר היושבים בעגלה (ראה שו״ע אדה״ז סג, ד. והעיר מזה בא״א מבוטשאטש כאן), וכנ״ל שהוא במוסגר. וראה שו״ת משנת יוסף ו, לד. רבבות אפרים ב, קטו, לו. וא״ש מש״כ בערוה״ש שם. וכן בכה״ח שם מה. אול״צ שם. וכ״ה בהנהגת כ״ק אדמו״ר מוהרש״ב נ״ע – ראה הנסמן אצלנו בלוח לבין המצרים, בהלכות ימי הקיץ ע׳ קה. וראה שו״ת בית מתתיהו ד, ד, יא.

 

 

#44202