Kiddush Levana on the Night of the Seventh Day

 

Question:

Sometimes מוצאי שבת comes out before 7 complete days after the מולד. Can we be mekdesh the levanah מוצאי שבת, on the night of the seventh day?

 

Answer:

Yes.

 

Sources:

לכמה דעות א״צ שלמים ממש. ובפרט כשחל במוצ״ש.

ובא הדבר מפורש בעש״מ לרמ״ע מפאנו מאכ״ח א, יט. ובספרו שו״ת הרמ״ע עח (והמהדיר במהדורת תשכ״ח שינה. ואינו כמפורש שם בדבריו). וכן בספרו אלפסי זוטא ברכות ספ״ד.

וראה בטעמו בשו״ת חת״ס או״ח קב (כמו שעד ט״ז הוא לא עד בכלל כן עד ז׳. וראה משה״ק ע״ז שם. וראה בא״א מבוטשאטש תנינא תכו, ג בהגה ד״ה חצי כ״ט י״ב).

ועוד טעם באגרא דפרקא ער, ע״ד הסוד. וראה עד״ז בא״א מבוטשאטש תכו, ב ד שם בהגה ד״ה קודם י׳ בחודש.

ודברי הרמ״ע הובאו בא״ר תכו, יד. ועוד. וכ״כ בישועו״י שם ו.

ובמגיד מישרים שה״ש: עת החיבור הוא מז׳ בחודש עד חצי החודש, עיי״ש. ובסידור האריז״ל לר״י קאפיל בכוונת קדה״ח: סוד קדה״ח שאינו אלא אחר ששה ימים.

וראה גם בתולדות יצחק ודברי יצחק (בני ברק, תשנ״ו) לבעל בית יצחק מסוואליווע ערך מוצ״ש, ע׳ נה, בשם הרה״צ הרצ״ה מזידיטשוב. ובא״א מבוטשאטש למג״א א : בליל ז׳ שאז הוא עיקר זמן חידושה. אבל ראה שם ב ד״ה במו״ש.

ובפרט להסברא בטעם ז׳ ימים (לא ע״ד הקבלה) שיתבשם אורה ויוכלו ליהנות מאורה (ראה לבוש תכו, ג. וכ״מ בשו״ת רמ״ע מפאנו שם שעד שתתבשם היינו עד שבעה לפי שפגימתה גנאי לה ואינה ניכרת כ״כ. וכ״ה בחיים שנים ישלם ע׳ צה. וראה גם במח״ב תכו, ב בפי׳ דברי המאירי עיגול העשוי כמין יתר. וכ״מ בא״א מבוטשאטש  שם, בנוגע לבנה המכוסה בענן דק שיש לשער בהתאם לאורה בליל ז׳. וראה גם בשו״ת אהל יעקב ששפורטש סז).

וכשחל במוצ״ש – ראה בשכנה״ג בהגב״י. נהר מצרים ר״ח ד. א״א מבוטשאטש תכו, ב בהגה ד״ה קודם י׳ בחודש. אר״ח ספינקא תכו, טו. משמרת שלום לא, ה.

וכשיש חשש שיתחמץ המצוה – אפשר להקל בלא״ה, ובכגון דא איכא צירופי טובא: הדעות שבכלל אפשר לקדש קודם ז׳ ימים, הדעות שז׳ ימים אינם שלמים, הדעות שבמוצ״ש תמיד אפשר לקדש לפני ז׳ ימים, עכ״פ כשאורה רב, הדעות שבמוצ״ש א״צ שיהיו שלמים, הדעות שבחורף או במקום שיש עננים א״צ להמתין על ז׳ ימים או על ז׳ שלמים.

והנה בברכ״י תכו, ד, כתב להקשות על הרמ״ע וא״ר, וכתב שאינו נראה כמבואר בתשובת מהר״י גיקיטלייא, הובא בשו״ת בית דוד רסי׳ קלב. ועיי״ש מש״כ להשיג על שכנה״ג. איברא, של׳ מהר״י גיקיטלייא הוא ש״אין מברכים עלי׳ עד שיעברו ז״י ועד בכלל ובליל ח׳ מברכים״. ושפיר איכא לפרושי שגם כשאינו ז׳ ימים מעל״ע כגון שהמולד הי׳ לקראת סוף הלילה מברך בתחילת ליל ח׳.

וכן מעשה רב כו״כ פעמים. וכבר העירו בכ״מ מר״ד דשיחת ש״ק תרומה ו׳ אדר תשמ״ו (סה״ש אידיש תשמ״ו ב ע׳ 686. תורת מנחם שם ע׳ 596) בענין זה.

והעירוני שבקביעות כזו במוצ״ש אור לז’ נהג כך, בין השאר, באייר תשי”א, אייר תשכ”ד, אדר תשכ”ו, אד״ש תשל״ג, אייר תשל”ח, אד”ר תשמ”ו (כבשיחת ש״פ תרומה דשנה הנ״ל, כנ״ל), ואדר תש”נ. (ובכסלו תשל״ד הי׳ מתוכנן שיצא, ושוב הודיעו שלא יצא). אבל לפעמים המתין למוצ״ש הבא, אור לי”ד, כגון באלול תשל”ז, שבט תשל”ט, אייר תשמ”ח, אייר תנש”א ושבט תשנ”ב. ולפי החשבונות מוכח שאינו תלוי אם מלאו ז׳ מעל״ע מהמולד (שהרי הכל תלוי אך ורק במולד. וכמ״ש כל הפוסקים. וכ״ה בסידור אדה״ז. ולהעיר מסה״ש תש״נ ח״ב ע׳ 551 הערה 108). וא״י לברר על נכון טעם החילוק בההנהגות. וגם דוחק לומר שתלוי אם תחזית מזג-אויר הודיעו שיהי’ מעונן בהמשך החודש, ושבזה סמך על הדיעה שאי”צ ימים שלמים.

ולהעיר, ששיחה הנ״ל נאמרה לרבים וכהוראה בפו״מ (משא״כ בהנהגותיו לעצמו – אף שנעשו בפרהסיא וכו׳), ומוכרח בדעתו הק׳ כדעת רוה״פ שאצ״ל שלמים ממש.

ולהעיר שבחשבון המולד בענין זה, י״א שאי״ז תלוי באופק א״י לפי שעון שלנו. וכו״כ דעות בדבר. (וגם – מחלוקת דבעל צמח צדק הקדמון ובעל הלבושים בחשבון המולדות אי אזלינן בתר חשבון האמצעי או האמיתי. ולהעיר משו״ע אדה״ז יו״ד סקפ״ד בקו״א סק״ג. ואכ״מ). ולא עיינתי כל הצורך בהחישובים דתאריכים הנז׳ לברר ולהתאים וכו׳. ויל״ע ברשימת המולדות שבלוח היום יום ולהכריע לפ״ז. ובאם עתותיו בידו – יברר באמת ברשימת המולדות שבלוח היום יום וגם בילקוט יומי לילדים – איך לחשב חשבון המולד בכלל. ולדוגמא אם המולד בשעה ב׳ וכו׳ – האם היינו שעה ב׳ אחר שקיעה ההלכתית או שעה ב׳ לאחר שש שעות אחר חצות האמיתי או שעה ב׳ לאחר שש שעות אחר חצות הממוצע. וכן בנוגע לתירגום הזמן בחוץ לארץ – האם אזלינן בתר אה״ק לגמרי או שיש לתרגם לפי שעון נוא יארק. ותיתי לי באם אכן יעשה כן לתועלת הרבים.

אלא שאין הכרח גמור שכן הוא גם בנוגע להתחלת וסוף זמן קידוש לבנה.

וראה ד”ה ויאמר לו יהונתן דש”פ שמיני תשמ”ח. ולפי הנז׳ שם, ולפמש״כ במהדו״ב לשו״ע אדה״ז בתחילתו. שנמשך בכ״מ לפי זמנו, משמע קצת שבנוא יארק יש לחשב לפי שעון נוא יארק. וע״ד חצות ושאר הזמנים שבמהדו״ב שם.

 

 

#43485