האם יוצאים ספירת העומר כשסופר הלילה, דהיינו שאומר ״הלילה ליל כך וכך לעומר״ או כיו״ב בשאר שפות?
שאלה:
האם יוצאים ספירת העומר כשסופר הלילה, דהיינו שאומר ״הלילה ליל כך וכך לעומר״ או כיו״ב בשאר שפות?
והנפק״מ לפועל, אם חבירו שואל איזה יום סופרים הלילה והשיב tonight is היינט באנאכט איז כך וכך, ולא נזהר לומר אתמול הי׳ כך וכך, האם יכול לספור בברכה אח״כ?
מענה:
אינו יכול לספור בברכה.
מקורות:
ראי׳ אלימתא לכאורה ממה שמצינו שבכ״מ נהגו לספור האידנא או עכשיו. וכ״ה בסידור הרס״ג. ומכאן שאף שצריך לספור עצם היום, גם באומר שכעת כך וכך סגי, ג״ז בכלל ספירת היום. ומ״מ אפשר לחלק, שבתיבת עכשיו מתפרש גם אח״כ, אף שעדיין צ״ב שאינו מזכיר כפירוש שכוונתו לכל היום (ובעץ חיים למהר״י צלאח ח״ב מא, ב אף פי׳ ״האידנא פירוש האי עידנא״), משא״כ הלילה משמע שאינו כולל היום. (ולהעיר שבעריכת שלחן קורח תפט הע׳ ח אף תמה על נוסח דידן לומר היום, שעדיף לומר הערב. וס״ל דנוסח האידנא עדיף טפי, לפי ששימושו לכל עת).
ובכל אופן, כן מוכח ממש״כ הפוסקים לומר אתמול הי׳ כך וכך (וראה א״ר תפט, כד), ולא כתבו שיאמר הלילה כך וכך. ובשלמא להדעות שגם ללא תיבת היום יצא (ולכתחילה חוששים לדבריהם – ראה ט״ז תפט, ז. אדה״ז שם יד. ואכן בא״ר יג, ה״ר ממש״כ אבודרהם לומר אתמול שיוצא גם ללא היום. וראה מאמ״ר ו. כה״ח נג). אבל להדעות שלא יצא, מ״ט לא יאמר הלילה. אבל בט״ז משמע שהוא רק משום הרחקה. ומ״מ, יש לחלק, דהתם חשו שמא בטעות יאמר היום. אבל כשמשנה ואומר הלילה, מסתבר שאין סיבה לחשש. וראי׳ גמורה אינה, שאפ״ל דנקטי׳ דוגמא, שהרי י״א דמהני גם באינו אומר שבועות. וראה ברכ״י תפט, יא.
ושקו״ט בכ״מ באומר הלילה ל״ג בעומר, ובכ״מ נתפרט הדוגמא להדיא בלשון הנ״ל (ראה ידי חיים דיני ספה״ע סי״ד. ועוד). ולא נחתו להסברא שצריך לספור עצם היום, והרי לא ספר אלא הלילה. ומכלל דסברי רבנן שגם בסופר חלק מהיום מהני. וכן מצינו בזכל״א אלקלעי א אות ס ד״ה יש להסתפק בשואל ד׳ ימים הם בזה הלילה. ואולי התם עכ״פ אמר ימים. ודוחק. וראה גם בשם החזו״א בעובדא שבס׳ אח״ר ב ע׳ צד כשאמר הלילה יום הראשון.
ומצינו שעמד לדון בכיו״ב, בשו״ת כפי אהרן נה, במי שאמר מחר, שמתפרש בלשוננו גם על אחרי הלילה, בבוקר, ומצדד שלכאורה מקום לומר דלא מהני שלא ספר כל המעל״ע, ועכ״ז הניח בצ״ע דלא ברירא לי׳ שלא יצא. והתם גרע דליכא תמימות, שאומר שרק למחר הוא כך, ולילה שעומד בה אינה בכלל ספירתו. וגם פירוש מחר בלה״ק הוא על יום המחרת. משא״כ כשסופר הלילה, לא הוציא היום מהכלל, שהלילה ויום שלאחריו כחדא נינהו.
ומצינו בשו״ת ויען אברהם פלאגי לה, במי שאמר לילה הבא אנו סופרים כך וכך, ולא אמר אתמול, ונחית לשקו״ט אם יצא, שבכלל מאתים מנה, ולא עלתה הסברא שלילה אינה ספירת היום. וראה מועד לכל חי ה, ט. חזו״ע יו״ט ע׳ רמז. כאיל תערוג מועדים ע׳ רכב. (וראה גם נתיבות מאיר מועד בן שושן נ).
ונשאלתי במי ששכח לספור יום א׳, ובטעות אמר במשך היום אתמול הי׳ כך, וכוונתו ללילה שלפניו כפי שהוא בלשוננו, אם מועיל לו שיוכל להמשיך לספור בברכה. ויצוייר ד״ז במי שעומד ביה״ש, ועונה לשאלת חבירו אתמול הי׳ כך, ולהדעות שגם בנזכר ביה״ש מהני. ולכאורה, אין כאן ספירת היום רק ספירת לילה שלפניו. וגם אמר בלשון אתמול, שבלה״ק פירושו יום שלפניו. ואין כאן ספירת יום שעומד בו.
וראה גם משא המלך אברגל תפט, ד, ב שהעלה בנדוננו שיצא. ובשם הגרח״ק – שער המועדים ספטימוס א הע׳ מא. שערי הוראה ד ע׳ קג. ובשם בעל חוט שני בגליון הלכות מים חיים ע׳ 111. אבל ראה שערי הוראה כג ע׳ קטז. עם סגולה סילבר ו ע׳ 395. שומר אמת שציגל עה״ת פ׳ אמור ע׳ תלז. שם תנינא ע׳ ריח. ושם הוא באו״א קצת.
#42411
