Article: Do New Pots Need Kashering?

 

Stainless steel and aluminum pots and pans are often lubricated in the manufacturing process. Some contemporary poskim are concerned that the lubricating agent might be derived from animal fat, which would require kashering the utensil. Since the lubrication process involves heat, kashering via libun gamur (blowtorching) would arguably be necessary. However, there are many valid arguments for not making kashering compulsory in this case, including the fact that the lubricating oil is not considered food.

However, if someone specifically wishes to kasher new utensils, most poskim rule that a regular hagalah (boiling) is sufficient. This is achieved by completely filling the pot with water, boiling it up and pouring it out. An even simpler eitzah (solution) is to perform libun kal (a light form of purging by fire), which is equivalent to hagalah. The process of libun kal—according to the Shulchan Aruch Harav—is to put the empty pot on the fire for several minutes until it reaches yad soledes bo (hot to the point that the hand recoils).

 

From Halacha2Go Archives
#579

 

Sources:

מצינו כבר מענין זה בבל״י יו״ד קכא, יח. והב״ד במשמ״ש יו״ד קכא, יב. אבל ראה מו״ק סוסי׳ תנא ושו״ת טוטו״ד מהדו״ק קפב שהקלו מחמת שהוא פגום.  ובזמננו, אומרים שאינו פגום, ואחרים פקפקו בעדותם (כיון שיש ריבוי סוגי שמנים ואא״פ לעמוד על המחקר, או שאי״ב טעם כלל והוא כטעם דאינו לשבח ואינו לפגם, ראה ש״ך יו״ד קג ב ובשפ״ד שם,או שהשומן עצמו אינו פגום ורק שמערבים בו זכוכית וחול – ראה בכ״ז מוע״ז ד, רפב, א. ישועות כהן קמב. דיני הגעלת כלים ח. מעדני אשר לונצר קס, ח).

וכתבו בזה בשו״ת הר צבי יו״ד קי. חזו״א או״ח קיט ד״ה ולפי ויו״ד מד, ד בסופו. והחמירו בזה כו״כ – ראה שו״ת מנח״ש תנינא סוסי׳ נא. קנין תורה ד, צב,ה. ועוד.

ודעת המקילים – נוסף להנ״ל שהוא פגום (ועכ״פ מצטרף לבית הספק, נוסף לזה שרוב השמנים אינם מן החי. והוא ס״ס, וספק חסרון ידיעה לכל העולם) – לפי שאא״פ שיבוא לידי נתינת טעם, וככלי שדרכו להשתמש בשפע (ובפרט בשהה מעל״ע ונטל״פ, ראה יד אברהם וגליון מהרש״א סוסי׳ צט. אבל ראה דרכ״ת שם קו). וגם הכל נשרף בחום הגדול ונעשה כעפרא בעלמא. ועוד גם בלאו ה״ט, שכיון שכשבאו מהמוכר לקונה הם כבר אחרי מעל״ע לא גזרו אטו ב״י כיון שלעולם לא יהיו ב״י (ראה כעי״ז בפמ״ג תנא בא״א א ובשפ״ד צג, ג, מרשב״א במשמרת הבית. וראה דע״ת שיח, א לענין מעשה שבת). ואחרי זמן גדול גם בעין נפגם – ראה בכ״ז שו״ת מנח״י ד, קיב. יבי״א ו יו״ד י.  צי״א יב, נה. שם יח, מה. הגרמ״פ באהלי ישורון א, ד הע׳ קכג. קובץ מבית לוי א ע׳ לב. שו״ת משנ״ה ז, קיב. רבבות אפרים ו בוסי׳ ריא. שלחן הלוי א, כד, כ – ע׳ רלז. יבקש תורה שו״ע סוסי׳ פח. ועוד.

וסגי בהגעלה, או ליבון קל שהוא כהגעלה, ומגינא ליבון קל הוא בשיעור יס״ב – והיינו בהנחת על האש זמן קצר (ראה מנח״ש שם. הליכות שלמה פסח ג, ד – לפי שנבלע ע״י משקין. וגם לשיטת הרמ״ע מפאנו בשו״ת יו״ד צו שבנבלע משקה איסור ללא אמצעי צריך ליבון, והב״ד בש״ך יו״ד קכא, ח – ובחזו״א שם האריך שהראשונים וכל הפוסקים לא ס״ל הכי, וראה הר צבי שם –  בנדו״ז לא נבלע האיסור ע״י אש, ראה הר צבי שם. וגם רוב תשמישו בכ״ר ולא על האש.

ובכלי כסף, נוסף גם שדרך להשתמש רק בצונן.

וראה יסודי ישורון ו ע׳ קנג. הנלקט בעומק הפשט גל׳ רט, שמיני תשע״ט.

 

 

#41592