מענה לשון בסופו

 

שאלה:

נתקשיתי בדבר פשוט בסדר מענה לשון. ושאלתי להרבה חכמים ואין מי שיוכל לענות לי ברור. ואבקש שיוכל לעזור לי לדעת בכל פעם באהל איך לומר.

בסוף המענה לשון נדפס שיאמר ויהי נועם אנא בכח שבעה פעמים. הלשון משמע שאומרים ויהי נועם יושב בסתר ואנא וכו׳ ביחד בפעם אחד, ושוב הכל פעם שניה, וכן הלאה. אבל מוזר אצלי הסדר הזה. האם אפשר שאין זו הכוונה וצריך לומר כל אחד מהם בנפרד ז׳ פעמים.

אחד הרבנים שליט״א ענה לי שאכן יש לומר בסדר זה. והטעם, שלא מצינו שמכפילים ‘אנא בכח’ פעמים רבות. ורק מזמורי תהלים יש שמכפילים, כמו לפני תקיעת שופר. וכן בשיר של פגעים (ויהי נועם). ועל כן יש מעלה שיש הפסק בין פעם לפעם באמירת ויהי נועם ויושב בסתר. האם נכון.

תשובה:

נראה שאומרים הכל יחד ז״פ. וכמדומה שכן המנהג פשוט.

במה שהביא שא״ל רב א׳ שלא מצינו מנהג לומר אנא בכח כמ״פ – הנה, מצינו בכ״מ שנהגו לומר אנא בכח ז״פ במאורעות שונות. ולדוגמא: בהדלקת נרות חנוכה נהגו כן בחצרות כמה מהחסידים, וי״א שהיא קבלה מהבעש״ט.

והנוהגים בחנוכה לומר ויהי נועם ואנא בכח ז״פ – אומרים כאו״א בפ״ע ז״פ. וראה נר יהושע להר׳ מאיר נתן נטע סג״ל א ע׳ נח ואילך, ונמצא שם רשימת מנהגי כמעט כל חוגי החסידים.וכן נוהגים כמה כך בחנוכת הבית, וג״ז אומרים כל אחד בנפרד ז״פ. והנה, בהקפות למת אומרים הכל ביחד. ונמצא גם בסידור תורה אור. אלא שאין שם כל יושב בסתר. אבל שם בכל הקפה אומרים רק פ״א.

וכן הוא בכ״מ בהוספה על בית עלמין.

אמנם, בסדר חנוכת הבית להחיד”א נמצא ויהי נועם, יושב בסתר, אנא בכח. ואח”כ נכתב בזה”ל: ואם תאוה נפשך כה תאמר ז”פ ויהי נועם ישר והפוך עם אנא בכח בתוכו. ומשמע לכורכם יחד.

אבל בשאר המקומות לא נמצא לכורכם יחד. ובסדר חינוך הבית בבית ועד לחכמים ז ע׳ יד נכתב ויהי נועם ואנא בכח בנפרד. ובלדוד אמת להחיד״א פרמישלא תרס״א בתורת השלמים סימן יט (מג, ב. ונסמן באג״ק י ע׳ ריט. יד ע׳ שיד. וכן בספר המנהגים ע׳ 81 נזכר רק אמירת ויהי נועם ואנא בכח ולא נזכר לומר ״בתוכו״. וכן בספר הנ״ל הוצאת ירושלים תר״ז. ונדפס גם בספר בנה ביתך בוקיעט ע׳ קמא. ואיני יודע מי הממציא לומר ״בתוכו״. אבל בקונטרס היחיאלי ח, ב, מפרש שכל פעם שאומר ויהי נועם אומר בית אחד מאנא בכח. ולא מסתבר שזו הכוונה במענה לשון.

ובאמת, אפשר שהכוונה לומר רק אנא בכח ז״פ, ולא ויהי נועם ז״פ, שבהוצאה ראשונה של המענה לשון (שקלאב אחרי תקע״ג) , נדפס כך: ויהי נועם וכו׳ אנא בכח ז״פ. ושמא ז״פ קאי רק אבתרייתא. וכ״ה גם במענה לשון שנדפס בשנת תש״י. אבל בהוצאות מאוחרות יותר כך: ויהי נעם, ישב בסתר, אנא בכח, ז״פ.

ואף שאין לנו הכרעה ברורה, מצינו לאידך בלקוטי צבי החדש זיטאמיר תר״ל שאומרים ז״פ ויהי נועם וגו׳ יושב בסתר עד סוף אנא בכח. ומשמע להדיא שכורכם יחד. וכמדומה שכן המנהג פשוט.

 

#41586