הדלקה בשדה תעופה לקיים מצוות ראיה

 

ב”ה

כבוד הרב ברוין

ראיתי שכתב בכמה מקומות (בשו”ת סי’ א׳תתקעט וכן בקובץ מבית חיינו ח״ז וכן בלוח דיני חנוכה השתא), שהעיקר כדעת המחבר ורמא בסי תרעז. ודלא כגר”א ומשנה ברורה.

אבל עיקר יסודו כנראה מסתימת המג״א וט״ז, ותשובת הרמ״א בעצמו וראשונים שהביא הבית יוסף.

ובכולם, אפשר לפרש בנקל שאיירי שמדליק בבית במקומו, ומדליק מדין מהדרין ככל אדם בביתו, וכאן הוא חידוש שאע״פ שאשתו מדלקת מ”מ מדין מהדרין עליו להדליק בפני עצמו כדי לראות. אבל אין שום הוכחה שהמחבר ורמ״א סוברים שאפשר לסמוך על המרדכי להדליק שלא בבית ורק מטעם חיוב לראות הנרות. ורק החמד משה ומאמר מרדכי כתבו כן. ואכן יש לומר שפירושם דחוק כמו שכתב המשנה ברורה.

כלומר, היכן מצינו מהדרין להדליק שלא בבית? האם יש מגדולי הדור שסוברים כך?

 

מענה:

הדין מפורש בלבוש, למרות שכתב שברכת הרואה הוא רק כשאין מדליקין עליו בביתו.

וכן נקטו ריבוי פוסקים. והארכנו במק״א.

ולא מצאתי למי שיבאר שהחיוב לראות הנרות הוא בביתו דוקא.

ולשון הראשונים שבא בספינה או בבית.

ופשטות המחבר ורמ״א, וט״ז ומג״א דשתקי לרמ״א, כדברינו.

ואם מחפש בדוקא מ״גדולי הדור״, וכנראה כוונתו לאחרוני הזמן – הלא הציץ אליעזר, ומשנה הלכות ואז נדברו ועוד מעיקרא סוברים שאפשר להדליק גם ללא בית. וכדעתם כ״כ במשיב דברים לתלמיד החת״ס. ולמהרם בנעט גם בעגלה מצד דין שעת הסכנה.

והרי הא״ר לכתחילה פוסק שמברך ברכת הרואה גם במדליקין עליו.

אלא שלדברינו הוא רק כשאין שם ישראל ומצד החיוב לראות.

וכדברינו, ראה גם בשו״ת שער שלמה זוראפה נא (ולא כמי שכתב לפרש בדעתו שעיקר מצות הדלקה הוא ג״כ אפילו כשאין בית).

כתי׳ המאמ״ר וחמד משה או כדוגמתו – כ״כ שו״ת בית דוד או״ח תעג. שולחן גבוה תרעז, ה. חסדי דוד קא, ב. חלקו של ידיד מח, ב. חי׳ מהרצ״א. מועד לכל חי כז, מט. ושם שכן המנהג.  שו״ת בשמים ראש שמג. התעוררות תשובה או״ח תנז, א.  שמו יוסף רמג. ברכת הבית נד, ז. ערוה״ש תרעז,ה. פני אפרים בומבאך תרעז, ג. שו״ת ברכת יוסף (ידיד) ג, ח, ט.

וראה מ״גדולי הדור״ בחזו״ע חנוכה ע׳ קנט. יומין דחנוכה מג. וראה ציוני הלכה חנוכה להגריש״א ע׳ קכב.

 

 

#39846