מלאכה בשבת ע”י קטן

 

שאלה:

בשו”ת אגרות משה אורח חיים חלק ה סימן כא כתב ״הגם שצודק הערוך השולחן (סימן ש”ח סעיף ס’) שאם יכול למנוע מעצמו טילטול גרף של רעי, ע”י שישיג נכרי לזה, שנכון כך לעשות. מ”מ אין לבקש מקטן לעשות כך, שיש לחוש שהקטן יטעה ויחשוב שמותר לו לטלטל מוקצה״.

אבל מצאנו כמה פעמים בפוסקים שעושים מלאכה ע”י קטן.

מה יענה האג”מ, מה החילוק?

 

מענה:

נראה בכוונתו שהיא חומרא דייקא בהיתר טלטול גש״ר, שאף שיש מקום להתיר ע״י קטן בדברים המותרים מן הדין אבל מחמירים בהם, שאני הכא שהקטן אינו מבין, ויחשוב שאין איסור מוקצה. וע״ד במקום שאינן בני תורה שאין להתיר אמירה לנכרי בטלטול הנר. וכהנה רבות. ולהעיר מכעי״ז בשמועות וספורים א ע׳ 357. והעירוני מהליכות שני ע׳ קסד.

 

 

#37617