האם מותר לבקר הורים בתשעה באב

 

שאלה:

האם מותר לבקר הורים בתשעה באב. מדברים כאן מאדם שכל יום הוא עסוק וטרוד במלאכתו, אבל כיון שת”ב אינו עוסק בעבודה, רצה לדעת האם מותר לו לילך לבקר ההורים ולשוח עמהם דברים של מה בכך וכדומה, וכוונתו לקיים מצות כיבוד אב ואם. ואם יש נפק”מ בין ליל ת”ב או אחר חצות?

 

מענה:

מותר, ללא שאילת שלום. וכן אין להסיח דעתו מאבלות.

 

מקורות:

פשוט שאין סרך איסור. ואדרבה, מצוה רבה איכא. ואינו מוכרח שיסיח דעתו מהאבילות. ולפעמים, עצם זה שנמצא ליד ההורים מרגיע אותם ויכול להקביל פניהם ללא היסח דעת.

ובהשקפה ראשונה ילה״ר מהדין בשו״ע או״ח תקנד, יב, שהולך להקביל פני רבו או אביו וכו׳. ואין לומר, דמיירי שההליכה היא בת”ב אבל אינו מקביל פניהם בת”ב בעצמו, שהרי נפסק שגם בחזירתו מותר. ובאמת, שקו״ט כמה גם אם אפשר להוכיח משם שיש חיוב ת״ת – בדברים המותרים – בת״ב. אבל בעניי לא הבנתי הראי׳ לא להנ״ל ולא לנדו״ד, דאף דמיירי גם בחזרתו לאו רישא סיפא, והא כדאיתא והא כדאיתא, שהרי אפשר שב׳ אופנים נשנו כאן – ההליכה בת״ב ומקביל פניו במוצאי ת״ב, וכן גם ההליכה לפני ת״ב והחזרה בת״ב. וכ״מ שפי׳ באופן הראשון במג״א תקנד, יב. וז״ל שם: נ”ל שהולך בחול להקביל פני רבו בשבת דבחול אין חייב להקביל פני רבו. וגם לאופן הב׳ במג״א (״א”נ נהי דחיובא ליכא בחול מ”מ מצוה איכא״) – היינו שישמע ד״ת במוצאי ת״ב, או דמצוה עכ״פ איכא בדברים המותרים. [וצע”ג באופן הא׳ שלפ״ז צ”ל דהיינו בת”ב שחל בע”ש, והרי לא בד”ו פסח ות”ב, (ודוחק לומר דקאי בזמן שמקדשים  ע״פ הראי׳). אבל כ״ז אינו, דמהיכא תיתי דקאי בת״ב שהוא ערב שבת, ולא כמה ימים לפניו, ונוסע בדרך לכמה ימים, או של יומיים].

אבל בשו״ת שבו״י א, כו, נראה שמעיקרא הבין דקאי במקביל בת״ב, עיי״ש, שדן לענין כבוד רבו בת״ב. אלא ששוב הב״ד המג״א.

והנאני שמצאתי כך בשו״ת שביבי אש או״ח ד, יו״ט ג, יא.

ולמעשה, מהקס״ד דהשבו״י מוכח נמי דליכא למיחש למידי.

ואף גם זאת, שנת׳ אצלנו בלוח לת״ב בארוכה, שגדר היסה״ד במה שקובע עצמו לד״א, ושאין איסור עצמי בהיסה״ד ורק במה שנהגו, עיי״ש בארוכה. ורק באבל מצינו שאסור לצאת מביתו שלא ישכח אבלו. וכאן שמותר לצאת מביתו, אין סרך איסור בביקור. (ולהעיר שבאבל לולא שאין לו לצאת מביתו  מותר לו לנחם אחרים. וכאן כולם אבלים. ובפרט אחר חצות שנהגו לומר פסוקי נחמה).

 

 

#37004