האם עדיף להסתפר לכבוד ר”ה או לכבוד סוכות?

בערב ראש השנה.

מקורות:

דשו בה רבים, באם מקום להסתפר בער״ה כשלא יוכל להסתפר אח״כ בעיו״ט דסוכות שהוא מדינא. (ובדרך אסמכתא רחוקה, ילה״ע גם מהשקו״ט אם להעביר על מצוה קלה בשביל מצוה חמורה. וכן אי חיישינן למיתה).

אמנם, בפשטות גם בער״ה היא מדינא כבכל עיו״ט שלא יכנס כשהוא מנוול. וג״ז כבוד יו״ט. וכן מפורש בשו״ע אדה״ז תקכט, ב שגילוח בכלל כבוד יו״ט. ושם ה, שמצות כבוד נוהגת בר״ה. וראה גם ביהגר״א רס, א. סידור יעב״ץ במקומו. קיצור שו״ע קכח, טו.  (ורק אם נאמר שחובת תספורת משום שמחה שאינו נוהג בר״ה לרוה״פ, מקום לחלק. וכ״כ בעניננו וישמע משה ב ע׳ קנט בשם הגריש״א. וצ״ע השייכות לדין שמחה).

ואדרבה, בער״ה עדיף משאר ערב יו״ט, שנוסף גם הוא מחמת הירושלמי ר״ה א, ג, הביאו הטור או״ח תקפא, דאופי׳ של אומה זו, שבטוחים שיעשה נס. (ואולי מחמת דברי הטור, נכון לגלח בער״ה גם בפחות משיעור ניוול, שאין הענין רק שלא יהא מנוול. ולהעיר מהדעות שגם בפחות מל׳ יום יש ניוול – ראה מאירי תענית יז, א. פתח עינים שם. ערוה״ש קדשים לד, י). וגם הזהירו שהוא בכדי לסלק הדינים – ראה אלף המגן תקפא, קז.

ולאידך, אם גילח בער״ה אין חובה בערב סוכות מחמת שאינו מנוול כיון שהוא פחות מל׳ יום – ראה פמ״ג תקלא במ״ז ב, הובא במשנ״ב שם בשעה״צ א.  כה״ח שם א. וראה שו״ת תורה לשמה שפח לגבי גילוח בכל ע״ש.

(והנה בפמ״ג שם: יותר משלשים יום, ולפנ״ז שם: שלשים יום. וראה פי׳ ר״ח פלטיאל אמור כא, י שהעיר בלשון פירשי שם יותר משלשים יום. וכ״ה בפירש״י סנהדרין פג. א. והעיר מזה במנ״ח קמח. וראה בהערת המהדיר לשם. ויש לציין גם לבמדב״ר נשא ט לענין נזיר עולם).

ועוד, שמסתבר שבער״ה מקיים גם החובה דערב סוכות. ואף שהלשון בשו״ע תקלא, א ״בערב יו״ט״ – פשוט שגם ״קודם המועד״ בכלל (וכל׳ הטור. וראה גם במט״א דלקמן בנוגע למי שטרוד בעיו״ט). ורק שמעליותא איכא בעיו״ט ממש, לפי שכל שמסמיך ליו״ט עדיף טפי, וכמו בע״ש, שיהא ניכר שהוא לכבוד שבת – ראה שו״ע אדה״ז רס, א. (ולדעת הט״ז שם א אסור לגלח תוך ג״י). וגם אפשר של׳ השו״ע עיו״ט לאו דוקא והכוונה קודם – ראה בשו״ע אדה״ז תצה קו״א ה.

ואף להדעות שגם בפחות מל׳ יום יש גדר ניוול (כנ״ל) – כל שבמציאות אינו מנוול לית לן בה. ובפסקי מהר״ח או״ז עו שהמצוה ״למגודל שער לגלח בע״ש ובעיו״ט״, ועד״ז בפסקי תוס׳ מו״ק פו ״אם הוא בעל שער״,  הא לא״ה לא.

והדברים מפורשים גם במט״א למטה תרכה, יא שרק בלא גילח בער״ה חייב לגלח בערב סוכות וג״ז רק ביש לו שערות הראויים לגלח. וראה אלף למטה טז. (וכן בנוגע לע״ש נזכר רק כששערותיו גדולות – רמ״א רס. ואין רגילים לספר כל שבוע – ראה מג״א תקנא, יד. אבל ראה יפ״ל רס. כה״ח פלאגי כח, א. ולהעיר משו״ת חת״ס או״ח קנט).

אבל ראה פמ״ג תקלד בא״א א. ואולי גם בזה כוונתו רק ליתר שאת, בכדי להסמיך ליו״ט. ובפמ״ג תקלא בא״א ו, בדברי המג״א שגם אם הי׳ בישוב ב׳ וג׳ ימים קודם יו״ט, כיון שהי׳ בים ביו״ט לא קנסינן – אין ראי׳, דהיינו לענין היתר גילוח מועד, שאין לקונסו כיון שהי׳ בידו לדחות עד עיו״ט, ואז נאנס.

אבל מצינו בפסקי תוס׳ מו״ק פב שכשגילח ג׳ ימים קודם יו״ט אינו ניכר שהוא לכבוד הרגל. וכ״ה בתל׳ הר״י מפאריש מו״ק יז, ב. וכ״כ מדנפשי׳ בשו״ת עמק הלכה או״ח קמד. והאריך בכ״ז במעדני אשר לונצר חוה״מ כב, ג. והביא שם שלריטב״א שם גם ג׳ ימים קודם בכלל כבוד הרגל. ומ״מ אין ראי׳ מכ״ז לנדו״ד, דהתם מיירי לענין היתר גילוח במועד, ואין מזה ראי׳ שעובר על האיסור ליכנס לרגל מנוול. ויש לחלק בקל.

אבל מקום לומר שאף שאין חובה לגלח כשאינו מנוול, אכתי מצוה איכא בהכי. ולהעיר מתוס׳ הרא״ש תענית יז, א, דאפילו בתוך שלושים קרי לי׳ מנוול דבעינן שיכנס ביפיו לעבודת הבורא.

ויתירה מזו, שבשעה״צ ובכה״ח שם, יצאו לחלק שבמגלח במספריים כנהוג בימינו שייך שיתרבה השער גם בפחות מל׳ יום. וצ״ע. ובפשטות לפי הנהוג בימינו קשה לומר שיש בזה גדר ניוול (ולהעיר ממי שגדל שער עד שנעשה מחלפות, שאינו ניוול  לישראל במקדש – רמב״ם ביאמ״ק א, יז. וראה אור שמח שם. וכש״כ בכגון דא. ובעיקר הענין צ״ע, שבישראל ליכא ניוול כלל אפילו בשערות מגודלות יותר משלשים יום, רק שלא יכנסו בשערות גדולים ביותר – ראה חינוך קנב, ומנא לן שהוא בדיעור דכהנים). ובפרט כשהוא רק שבועיים ימים, דאלת״ה גם במסתפר ערב הרגל ממש, שייך ניוול כיון שאינו בתער. ואפשר שגם בשעה״צ קאי במי שדרכו לגלח באופן קצר ביותר, ושייך גדר ניוול. וכן בכה״ח שם כתב בלישנא הדין: ״מתרבי השער והוי ניוול״. וראה גם חוהמ״כ  ג הע׳ א. חוט שני ע׳ רכט. ובמעדני אשר שם ה ואילך הרבה בראיות שגם בזמנם לא גילחו בתער. ואדרבה, דניוול איכא בגילוח כזה, יעו״ש. ושו״ר אריכות גדולה עד״ז בקובץ מעלין בקודש חו׳ מא, שחובת גילוח לפני כניסה למקדש א״צ להיות בתער.

וכבר כתבו לתמוה במש״כ באבן ישראל על המשנ״ב תקפא, ה, שבכה״ג יסתפר רק לפני סוכות. וצ״ע לומר כן, אף דמעליותא איכא בהכי כשמסמיך לחג, כנ״ל.

והה״נ בהשקו״ט במי שהסתפר ביום ל״ג בעומר או ביום ל״ד לעומר, שא״צ להסתפר שוב בערב חג השבועות לכבוד יו”ט.

#30493