« go back

Is it OK to go to the Ohel at night? How about not eating; I can’t eat all day, or it’s OK not to eat just from Shkiah?

 

The common custom is not to go to a Beis Hakvaros at night. While many have written extensively on this topic, proving that there’s no issue whatsoever with going at night, we find in the writings of the Minchas Elazar that one is supposed to go to Davka by day.

Nonetheless, there is no halachic prohibition to go at night. Indeed, many people do go at night, especially when going to Kivrei Tzadikm. When going at night, one shouldn’t say Chapters of Tehilim.

It is noteworthy, however, that although the Rebbe would frequent the Ohel on a constant basis, as far as we know he never went at night, though many times the visit extended long into the night.

The custom is to drink but not eat before visiting the Ohel.

There is no clear source which discusses this custom vis-a-vis going at night. Logic dictates that one may eat straight until sunset. At the same time, one should not go on a full stomach. If going immediately after sunset, it makes sense to stop eating a while before that.

 

Sources:

כבר העירו מאדר״נ ג, ח. ברכות יח, ב.  חגיגה ג, ב. סנהדרין סה, ב. נדה יז, א. אלא שבכהנ״ל מדובר בלן דוקא, או שרוצה שתשרה עליו רוה״ט רח״ל.

אבל ראה דברי תורה להרה״צ וכו׳ ממונקאטש ג, מד. שם ו, פז.

וראה המובא אצל אחרוני זמננו – שו״ת מעשה אפוד א יו״ד קלז. הלכתא מאורייתא א, ח (ע׳ רנב ואילך). אבני דרך י, קלז.

ואולי יש להמליץ ע״ז, מש״א בירו׳ תרומות ח, ג: צריכין למיחש למה דברייתא חששין איסור. וראה מקורות ועיונים להלכה יומית אות רפג.

בנוגע לרבותינו נשיאינו – ראה ברשימת היומן פולין סיון מנ״א תרצ״ב ע׳ נג, בנוגע לאדמו״ר מהר״ש שלא היו הגבלות בזמן ההליכה על האהל. אבל א״י מהיותו שם בלילה. ועיי״ש שאדמו״ר מוהרש״ב הי׳ פעם באנאכט. כן להעיר שבביקור אדמו״ר מוהריי״צ בצפת״ו השתטח בלילה אצל האלשיך – ראה ס׳ התולדות ד ע׳ 31. אבל ככל הנראה התחיל הביקור ביום אצל האריז״ל. גם אין דנין אפשר משאי אפשר. ועוד להעיר מהערת כ״ק אד״ש בשוה״ג באגרות קודש מוהריי”צ ח”ו ע’ רפב, שלא כל ההליכות שוות.

במנהג שלא לאכול – ב׳ פרטים, שיהא מעין תענית, וכמ״ש בזח״ג עא, א, שאומרים בנוסח המענה לשון: לא יהכון תמן בלא תשובה ובלא תעניתא וכו׳ אפילו חד. [ולהעיר מהסברא שיש גדר תענית אם שותים מים ולא אוכלים – ראה קדושת לוי חיי״ש כד, לג, לענין תענית אליעזר, אף שמפורש בקרא (שם יח-יט) ששתה. וראה פרד״י שם. ולענין יו״כ – שו״ת הלק״ט ב, רפב. שו״ת. רב״ז יא. אבל האריכו באחרונים לדחות דבריהם – ראה הנסמן בשו״ת יבי״א ב, לא. ושם הביא גם כמה אחרונים שכתבו סיוע שי״ב ממש לסברתם. וראה ר״ד מוצאי יו״כ תשכ״ז (המלך במסיבו א ע׳ קכ)לגבי שתיית משקים בכלל (ולא רק מים)]. וכן שלא לסעוד קודם שלא יהא שבע, ראה אלף המגן תקפא, קט. מועד כל חי שווארץ ה. ילקוט אברהם תקפא, קמד – חלקם צויינו באג״ק ג ע׳ רסט. וכן בהערת כ״ק אד״ש שנדפס באג״ק אדמו״ר מוהריי״צ ו ע׳ רפב. [ולהעיר, שבאג״ק ט ע׳ שא מפורש שכן נוהגים גם בקברי אבות]. וראה זכר צדיק לברכה חנונו ע׳ קט.

 

 

#2921


Add Comment

Your Email address will not be published