Is it OK to go to the Ohel at night?

 

Question:

Is it OK to go to the Ohel at night?

How about not eating; I can’t eat all day, or it’s OK not to eat just from Shkiah?

 

Answer

The common custom is not to go to a Beis Hakvaros at night. While many have written extensively on this topic, proving that there’s no issue whatsoever with going at night, we find in the writings of the Minchas Elazar that one is supposed to go to Davka by day.

Nonetheless, there is no halachic prohibition to go at night. Indeed, many people do go at night, especially when going to Kivrei Tzadikm. When going at night, one shouldn’t say Chapters of Tehilim.

It is noteworthy, however, that although the Rebbe would frequent the Ohel on a constant basis, as far as we know he never went at night, though many times the visit extended long into the night.

The custom is to drink but not eat before visiting the Ohel.

There is no clear source which discusses this custom vis-a-vis going at night. Some say one may eat straight until sunset. Nonetheless many have the custom not to eat from the morning. At the same time, one should certainly not go on a full stomach. If going immediately after sunset, it makes sense to stop eating a while before that.

Sources:

כבר העירו מאדר״נ ג, ח. ברכות יח, ב. חגיגה ג, ב. סנהדרין סה, ב. נדה יז, א. אלא שבכהנ״ל מדובר בלן דוקא, או שרוצה שתשרה עליו רוה״ט רח״ל.

אבל להעיר מהגירסא בברייתא דמעשה תורה, ונמצא גם בכלבו קיח: ה׳ דברים העושה אותן דמו בראשו ההולך לבית הקברות והיוצא יחידי בלילה וכו׳. ולכאו׳ צ״ל שבלילה קאי אתרווייהו. ומשמע, שגם בהולך בלילה איכא משום סכנה. ואולי צ״ל הלן כבגמ׳ נדה שם. (אבל ראה בפרקי רבינו הקדוש מהדורת היגער רפ״ג, נדפס גם בחורב ו ע׳ 129, והמהלך בבית הקברות. ואולי הכונה שם בקביעות או בתדירות. ולהעיר מיד דוד זיצנהיים חגיגה שם בפירש״י הלן – בלילה, שמקשים דפשיטא, ולמה הוצרך לאומרו, ומבאר, שלן לא יפול דוקא על לילה אלא על השקידה תמיד, והוצרך לפרש כאן דוקא בלילה). ובדוחק י״ל גם בזה, דמיירי ברוצה שתשרה רוה״ט עליו.

ועכ״ז, כיון שבביה״ק שורים רוחות רעות וכחות החיצונים, ובלילה מדה״ד מתוחה ומזיקין שולטין, יש הנמנעים (אף שכפשוט לא כל הכוחות שוות, שהרי אין קפידא בהליכת אבל תוך יב״ח, אף שמדה״ד מתוחה עליו (זולת אצל קבר הנפטר תוך יב״ח לפטירתו, וכן בשאר זמנים כיו״ב). כן להעיר, שהתחלת הדין ברשעים בגיהנם היא משתחשך הלילה – זו״ח פח, ב.

וראה דברי תורה להרה״צ וכו׳ ממונקאטש ג, מד, שנקט בפשיטות שהמנהג שהולכין על קברי הצדיקים רק ביום ובשחרית. (ומה שהעיר שם מהזהר ח״ג קע, א ״דאנן פקדין לבי קברי בריש כל ליליא״, ונשאר בתמיהה בכוונת הדברים – פשוט, שהכוונה להרוחות והנשמות דלמעלה, וכדמוכח מהמשך הענין בזהר שם. וראה גם שם קסו, ב: ״מטא זימנא דילן לפקדא כל חד וחד לגו קברי׳ עד פלגו ליליא״. וגם שם מפורש שכך הכוונה. וראה הגהות הרח״ו שם. וראה גם אור יקר ודמשק אליעזר לשם. וכ״כ בעצמו בספרו דברי תורה ו, פז, שהעירו לו אח״כ שכך הפי׳ שם, ע״פ זהר הרקיע משפטים קא, ב. ומ״מ, עדיין לא נתיישב לגמרי, שלכאו׳ ה״ז גופא הזמן להשתטחות, כיון שהרוחות נמצאות שם (ראה עד״ז לענין ער״ח וט״ו בחודש, משא״כ בשבת ור״ח, בשער היחודים ה – ו, ב. שער רוה״ק הקדמה ה בתחילתו – לט, ב. ועוד). וראה גם דמשק אליעזר לזהר משפטים שם. וילע״ע).

וי״ל גם שנמנעו מזה מחמת אמירת תהלים בלילה. ולפעמים (ראה גם טו״א ופתח עינים חגיגה שם בנוגע ללן בביה״ק) יש בזה גם משום היוצא יחידי בלילה.

וראה המובא אצל אחרוני זמננו – שו״ת מעשה אפוד א יו״ד קלז. הלכתא מאורייתא א, ח (ע׳ רנב ואילך). אבני דרך י, קלז. וראה וישמע משה ב, רסג בשם הגריש״א. שו״ת אגורה באהלך עולמים ג, מד, ב.

ואולי יש להמליץ ע״ז, מש״א בירו׳ תרומות ח, ג: צריכין למיחש למה דברייתא חששין איסור. וראה מקורות ועיונים להלכה יומית אות רפג. וכנראה נמנעו מאז גם מחמת החושך, וגם מפחד בלילות.

בנוגע לרבותינו נשיאינו – ראה ברשימת היומן פולין סיון מנ״א תרצ״ב ע׳ נג, בנוגע לאדמו״ר מהר״ש שלא היו הגבלות בזמן ההליכה על האהל. אבל א״י מהיותו שם בלילה. ועיי״ש שאדמו״ר מוהרש״ב הי׳ פעם באנאכט. כן להעיר שבביקור אדמו״ר מוהריי״צ בצפת״ו השתטח בלילה אצל האלשיך – ראה ס׳ התולדות ד ע׳ 31. אבל ככל הנראה התחיל הביקור ביום אצל האריז״ל. גם אין דנין אפשר משאי אפשר. ועוד להעיר מהערת כ״ק אד״ש בשוה״ג באגרות קודש מוהריי”צ ח”ו ע’ רפב, שלא כל ההליכות שוות. ובמעשה רב, ראינו תמיד שהלך לפני תפלת מנחה, גם בשעה מאוחרת, וכמדומה שמעולם לא התפלל מנחה לפנ״ז. ואכן בד״ת ממונקאטש שם: רק ביום ובשחרית.

במנהג שלא לאכול – ב׳ פרטים:

שיהא מעין תענית – וכמ״ש בזח״ג עא, א, שאומרים בנוסח המענה לשון: לא יהכון תמן בלא תשובה ובלא תעניתא וכו׳ אפילו חד. [ולהעיר מהסברא שיש גדר תענית אם שותים מים ולא אוכלים – ראה קדושת לוי חיי״ש כד, לג, לענין תענית אליעזר, אף שמפורש בקרא (שם יח-יט) ששתה. וראה פרד״י שם. ולענין יו״כ – שו״ת הלק״ט ב, רפב. שו״ת. רב״ז יא. אבל האריכו באחרונים לדחות דבריהם – ראה הנסמן בשו״ת יבי״א ב, לא. ושם הביא גם כמה אחרונים שכתבו סיוע שי״ב ממש לסברתם. וראה ר״ד מוצאי יו״כ תשכ״ז (המלך במסיבו א ע׳ קכ) לגבי שתיית משקים בכלל (ולא רק מים)].

וכן שלא לסעוד קודם שלא יהא שבע – ראה אלף המגן תקפא, קט. מועד כל חי שווארץ ה. ילקוט אברהם תקפא, קמד – חלקם צויינו באג״ק ג ע׳ רסט. וכן בהערת כ״ק אד״ש שנדפס באג״ק אדמו״ר מוהריי״צ ו ע׳ רפב. [ולהעיר, שבאג״ק ט ע׳ שא מפורש שכן נוהגים גם בקברי אבות]. וראה זכר צדיק לברכה חנונו ע׳ קט. ולהעיר שביחידות נהגו להתענות מהבוקר אף כשהתקיימה מאוחר בלילה.

והנה שקו״ט בתענית שעות בלילה. ובחתן ביום חופתו כשהחופה בלילה מתחיל התענית ביום שלפניו. (אלא שי״א דאדרבה התם אין לו להתענות ביו״ט שלו. ולכן כשהחופה ביום הרי אינו משלים, וכשהוא בלילה מתענה ביום שלפניו). וראה אמרי כהן ווארשאוויאק חיי שרה ד״ה לא אוכל שאליעזר לא התענה ביום, והתחיל התענית בלילה מחמת הקדושין. וי״א במה שקטנים פחות מבני ט׳ מתענים בלילה, שאינו בגדר מחנכין לשעות בלילה לחוד, רק במתענה מקצת היום. ולהעיר מהשקו״ט בהפכו, ביולדת שאינה מתענה בת״ב ושמ״מ מתענית לשעות, אם אפשר רק ביום ולא בלילה. וראה אצלנו בלוח לת״ב נדחה בדין הבדלה לחולה, שמבדיל לפני אכילתו ולא בלילה, והארכנו שם מענין זה.

 

 

#2921