Bimah in the Middle of Shul & Chazzen Davening from Bimah

 

Questions:

1. Is there an issue of having the Bimah behind the seats in back of Shul rather than in middle? (There is a table behind the Bimah that some sit there).

2. For some reason the Bimah became the place where the Chazzan Davens. The Bimah has few steps to to it. Heard it can be an issue. Is there a problem with this?

 

Answers:

1. The Bimah need not be completely centered. If there is a row of seats in the back of the Bimah it’s sufficient.

2. In principle, the Chazzan may Daven from the Bimah. In fact, this is the custom in many Sefardic Shules. Even if the Bimah is elevated – and generally one may not Daven on an elevated place – this is permissible for a Chazzan in order to allow for others to hear.

If the Bimah is three Tefachim high and 4×4 Amos wide, then any individual may Daven there, as it’s considered an independent domain. At the same time, the fact that the Bimah is an independent domain is not an issue for a Chazzan; he isn’t deemed to be separated from the Tzibbur, since the Bimah is considered to be nullified to the Shul, as well as the fact that the Tzibur and the Chazzan can see each other joins them together. This is so even if the Bimah is 10 Tefachim high and surrounded with Mechitzos,

Nonetheless, for Ashkenazim, the Chazzan should not Daven from the Bimah, in order not to change the custom, unless on occasion when necessary.

 

Sources:

א. ראה כאן:

Is there any room to permit placing a Bimah in the front of a Shul?

ובנדו״ז שהבימה בסוף ביהכ״נ כמובן קיל טפי.

ב. ע״ד מקום עמידת הש״ץ – ראה ברכות י, ב. ובנמוק״י שם. סוכה נא, ב – הובא לעניננו באבודרהם שחרית של חול. תענית כג, ב. פירש”י ר”ה לב, א ומגילה כו, ב. רמב”ם תפלה ה, ו-ז ובמגדל עוז שם. שם יא, ג-ד ובנו״כ. וראה רבינו מנוח שם שם. שו״ת הרדב״ז ה, לשונות הרמב״ם סוסי׳ קנז. צרור החיים לתל׳ הרשב״א דרך א, ו. ב״י ודרישה או״ח קנ.

פרטי הדינים בנוגע לתפלה במקום גבוה – שו״ע אדה״ז צ, א-ב. ושם שהמנהג שהש״ץ מתפלל במקום נמוך. וע״ד מנהג הספרדים – מח״ב לחיד״א קנ, ד. חסל״א שם ג. זכור לאברהם מערכת ביהכ״נ. כה״ח סופר שם מב. שו״ת זקני יהודה נג.

ובשו״ע אדה״ז נה, כא: במקומות שהש”ץ עומד בתיבה או בבימה אע”פ שהיא גבוה י’ טפחים ורחבה ד’ על ד’ או יותר ויש לה מחיצות גבוהות י’ טפחים או יותר מצטרף עמהם ומוציאם ידי חובתן מפני שהיא בטלה לגבי בית הכנסת ואע”פ שהיא רשות בפני עצמה לענין עמידה בפני ספר תורה כמו שיתבאר בי”ד סי’ (רפ”ב) [רמ”ב] מכל מקום בטלה היא לגבי בית הכנסת לענין זה שמצטרפין הואיל והוא תשמיש בית הכנסת ורגלי בני בית הכנסת בתוכה ועוד כיון שרואין אלו את אלו מצטרפין כמו שנתבאר לעיל.

ולמנהג האשכנזים – ראה שו״ת גורן דוד ו. מתת ידו יח. ויצבור יוסף שווארץ סד. שאילת יצחק תנינא נז. תורת חיים סופר קנ, י. מנחת יצחק ג, ח. צי״א י, כב. בצה״ח ג, טו. משנת יוסף ליברמן עניני ביהכ״נ כב. אג״מ או״ח א, מב. בסופו. ב, כו וכח. ג, י ועיי״ש בסו״ד: ולכן למעשה עיקר הקביעות דהש”ץ יהיה לפני העמוד אבל כשיהיו עם רב שאי אפשר לשמוע בכל ביהכ”נ כשיעמוד לפני העמוד יתפלל אז הש”ץ על הבימה שהוא באמצע ביהכ”נ כדי שיוכלו כל העם לשמוע בלא דוחק. וראה עוד הנסמן בפסקי תשובות צ, ב. שם קנ, יג ויז. מנהג ישראל תורה קנ יג ואילך. הלכה ברורה יוסף קנ בשעה״צ לח.

 

 

#2639