הקדמת כהן בזימון
שאלה:
משפחה שכולם ישראלים, וכעת יש להם חתן חדש והוא כהן. האם עכשיו צריכים להקדימו לזימון כל פעם? יש כאלה שגם לא מוצא חן בעיניהם שיתנו עכשיו כל הזמן לכהן?
כמו כן, מה הדין בישיבה שכל בני הכיתה הם ישראלים והגיע כעת בחור אחד שהוא כהן צריך להקדימו כל פעם?
מענה:
אם הכהן תלמיד חכם, נכון להקדימו תמיד. והמיקל יש לו על מה לסמוך. ואם רוצים, אפשר לעשות תור, והכהן יהי׳ ראשון בתור.
מקורות:
הנה, לפעמים האחרים גדולים בתורה ואסור לכבד לכהן ע״ה בדרך כיבוד. וכן כשהכהן פחות ת״ח להרבה דעות א״צ לכבדו, ורק טוב שימחול ישראל החכם.
גם י״א לכבד טוב עין לפני גדול בתורה וכהן. והאידנא מקילים מאד בכ״ז. ובמג״א רא, ד כבר תמה במה שאין נזהרים להקדים כהן. וראה מקו״ח קסז, יד שכך מנהג פולין, ואין אומרים אפילו ברשות כהן. ובעזר מקודש אה״ע סב, יח שכוחו של המנהג מוציא מידי כל חשש, שבזה ודאי שהכהנים מוחלים. (ובמחילה מהני – ראה סמ״ג כז, הביאו בב״י ובמג״א שם. וכ״ה בשו״ע אדה״ז קסז, יט: אם אינו מוחל להם. ואולי איכא לדיוקי שרק באינו מוחל להדיא צריך להקדימו. אבל בסתמא לא. ודוחק). וראה גם שאלת רב רעח.
וי״א משום דלא ליתי לאינצויי עם בעה״ב – ראה לבוש רא, א, הובא בדברי חמודות על הרא״ש מה, הביאם בקצוה״ש סוסי׳ מה. וכ״ה בכה״ח רא, ג. וגם שהכל על דעת בעה״ב – ראה שו״ע אדה״ז קסז, יט מחמת שהוא הבעלים (אבל שם מפורש דלא קאי לגבי ברהמ״ז). ובסגנון אחר – שהכל על דעת בעה״ב – ראה עד״ז בשו״ת מנח״א ד, נט. ועוד. וראה בנדו״ד שו״ת משנ״ה ג, כח. וצ״ע דהא בפוסקים מיירי גם במסובין אצל בעה״ב. אלא שבמשנ״ה שם הביא בשם האדמו״ר מקלויזנענבורג שיכול לומר שלא הזמינו רק על דעת שימחול על הקדימה. ובאו״א – שבברכה המוטלת על היחיד ולא על הציבור ליכא וקדשתו, ראה סמ״ק מצוריך נד. ולא קייל״ן הכי. וראה כעי״ז בעזר מקודש שם שכשבעה״ב מברך מצוה בו יותר מבשלוחו. (וי״א, כמו שיכול לוותר על ברכת האורח ולברך בעצמו, ה״ה שיכול להעביר מהגדול והכהן – ראה משנ״ב רא בבה״ל ד׳״ה ואם – בגדול. ושם קסז בשעה״צ סה מספקא לי׳ בכהן. וראה גם ערוה״ש רא, ב). ועוד שם שבימינו שכאו״א מברך בעצמו ליכא יתרון כ״כ.
ובשו״ת מהר״י שטייף קנז, דסגי במה שאומרים ברשות כהן, שהכהן מוחל. והקדימו בעזר מקודש שם דשתיקה כהודאה. (ועוד כתב בעזר מקודש, להקל במקום שאינו יודע ודאי שיש כהן משום ס״ס). ושם, שכיון שאורח קודם גם לכהן, מחמת שהאורח מברך לבעה״ב, יש להקל מחמת הספק שמא המזמן יאמר ברכת האורח, והכהן אינו נוהג לומר. וראה שו״ת ויצבור יוסף ד, יז.
לעשות תור – ראה בשם הגרח״ק בגליון אליבא דהלכתא לב ע׳ כג. ומסתברים הדברים.
דרך אגב: יש לתמוה במה שלא ראינו מעולם שמכבדים הכהנים בברכת המוציא וכן לקבל מנה יפה תחילה. ובמשנ״ב רא, יג כתב גם שמצוה להקדימו להוציא בקידוש. וג״ז לא ראינו.
#25773
