If a Jew who is not Frum, i.e. does not keep Shabbos, milks an animal, is the milk Chalav Yisroel?

 

There is a Machlokes whether the Issur of Cholov Akum includes milk which a Mechalel Shabbos milked. Even according to the lenient view, there will be an issue if the milk was sent to you by a mechalel Shabbos unless it was fully sealed at the milking plant before it was sent.

Also, if there is any milk in the area which was milked by a non Jew, whether in the farm or store-bought milk for drinking, this leniency would not apply. Regardless, you must ensure that the cow is not a treifa; a medical record would suffice to rule out any concern.

 

Sources:

בשבילי דוד סי’ קטו סוס”א שדינו כנכרי לענין חלב נכרי. והובא בדרכ״ת שם ד. וכ״כ שלמת חיים יו״ד כב. תשוה״נ א, תפ. ובשו״ת שבה״ל ט, קסה – שיתכן מאד שאינו בכלל הגזירה, ועכ״ז מחמיר. (וראה קובץ מבית לוי עניני יו״ד ע׳ עו ואילך). וראה גם שו״ת מנח״י ט, כה שאף שמחמיר בכלל, בתינוקות שנשבו מצדד להקל בדיעבד עכ״פ, בדיר ובהמות של ישראל ואין דבר טמא בעדר לעשות חמאה וגבינות (אבל לא החלב בעין ע״פ שו״ת צ״צ דלקמן), באופן עראי וע״פ שאלת חכם.

אבל הרבה כתבו להקל בכלל כל שאין דבר טמא בעדר, או שחלב טמא ביוקר, או מאוס להם חלב טמא – ראה שו״ת אג”מ יו”ד ח”א סי’ מו. שם ב, מז. (אבל ראה אג״מ ח”ה יג, שנראה שחזר בו. ונמצא גם בדברות משה ד, כז, קיג – ע׳ תקמ. ועכ״פ נשאר בצ״ע לדינא). גם בשו״ת שלמת יוסף יד, ב היקל בזה, וכתב דל״ד לסתם יינם. וכ״כ להקל בקובץ תשובות ג יו״ד קטו. ובשמו – אשרי האיש יו״ד ח, ט. ישא יוסף יו״ד א, יב. וראה מעשה איש בע׳ ריב בהגה.

והנה גם לפמש״כ בכ״מ, וכן בשו״ת הצ״צ יו״ד עו, שגם כשאין דבר טמא בעדר איכא למיחש לשאר טעמים, או  דאיכא למיגזר אטו היכא דשכיחי חלב טמא, וגם יש לחוש גם לדידן שיחלבו דבר טמא למלאות המדה אשר תחסר –  אכתי מקום לומר שכ״ז בחלב נכרי שנאסר במנין, משא״כ בחלב מח״ש, דלא חיישינן לחששות רחוקות כאלו, וכמ״ש שם בצ״צ גופא, שבחלב של ישראל שנעשה ע״י א״י אינו בכלל גזירה ואין לאסור בדיעבד. אלא ששם התיר רק הגבינות שעשה הנכרי, ולא החלב בעין אם לא יעשו ממנו גבינות. וראה גם מה שביאר בחלקת בנימין יו״ד קטו בביאורים לס״א ד״ה עובד.

והנה כשנמצא במקומו שפיר אפ״ל כאן נמצא כאן הי׳ – ראה שבילי דוד שם. ול״ד לש״ך קיט, ג, עיי״ש. משא״כ כשנשלח למקום אחר – ראה רמ״א יו״ד קיח, א שחשוד גרע מנכרי. והרי גם את״ל דליכא חשש שהחליפו בחלב טמא איכא חשש שהחליפו בחלב גוי שנאסר במנין, וצריך עכ״פ חותם אחד. וכמו״כ איכא חשש בחלב טריפות, המצויים בעדר. ואף שצידדו בכמה אנפי להתיר, הרי היכא דאפשר לברורי ודאי צריך לברר. וראה בארוכה בס׳ חלב טריפה.

ועוד יל״ע בכללות ההיתר דחלב מח״ש כשאין דבר טמא בעדר, שהרי מצוי חלב נכרי שם, הן שנחלב ע״י נכרי באותו עדר, והן חלב רגיל הנמצא במטבח מוכן לשתי׳. וצ״ע לומר שחשש ההחלפה בכגון דא רחוק, דמאי שנא מזה שחשוד אסור לו לשלוח מה״ט גופא. וכנראה אלו שדנו בזה דיברו רק בעיקר הענין, אם חלבו אסור ולא נחתו להא, או דמיירי במקום שהבעלים והרועים יהודים, ואין חלב נכרי שם, משא״כ בזמננו ובמדינתנו שחלב נכרי מצוי בכל מקום. ואיכא חשש אחלופי.

 

 

#25371