We are buying a home. When do we put up Mezuzah? And when do we make the Bracha? (Right away or do we wait 30 days?)

 

Since you are buying a home and not renting, you should put up the Mezuzos with a Bracha, as soon as you move in or move in your belongings.

 

P.S. Some suggest to do the same as in renting, to put up without making a Bracha, immediately upon entering the new home. After thirty days you should take one down to have it checked and when reafixing it (or replacing it with a nicer Mezuza) you should make a Bracha and have in mind all the other Mezuzos as well.

The Mezuza upon which you recite the Bracha must be on a doorway that has an actual door.

 

Sources:

​פשטות השו״ע יו״ד רפו, כב. רצא, ב.

החיוב משנכנס לדור או משעה שהכניס רהיטים וכדומה – פשוט. וכבמג״א יט, א. בברכ״י שם. וראה גם שו״ת השיב משה נג.  הרי בשמים תנינא ריט. מנח״י ד, פט ואילך. ט, קה. י, צג. ודלא כמחייבים משעת הבני׳. והמשמעות בראשונים  שחייב משעת גמר הבני׳ (בה״ג כו. חינוך מ׳ תכג בסופה. אשכול הל׳ מזוזה כה. ועוד) – היינו כשדעתו מיד לדור בתוכו. וראה בכוונתם נחל אשכול שם. וכ״כ בשו״ת דברי יציב יו״ד קפח. שם ליקוטים קג – שאין להוציא מדבריהם דין חדש נגד סתימת שאר ראשונים והפוסקים. וראה גם בשו״ת שבה״ל ו, קסא. ועוד. וכן מוכח באג״ק לא ע׳ שלב. (ודלא כגדולי הקדש רפה, א ומקדש מעט שם. שו״ת אבנ״ז שפא, ד. ועוד). וראה השקו״ט בס׳ בית כהלכה מורגנשטרן שי״ל ז״ע בביאורים לפ״ב אות ב.

ודעת הפוטרים גם בקונה לפני ל׳ יום הוא ע״פ ירושלמי סוף פ”ד דמגילה. שו״ת חקרי לב יו”ד ח”ג סי’ קכ”ז. וראה מגדל עוז ע’ רט”ו. ועפ״ז הציעו כבפנים (כבשוכר בחו״ל) – ראה ספר המנהגים ע’ 81. ועוד.

וראה גם נתיבים בשדה השליחות ח”א ע’ צ”ב הערה 17. התקשרות גליון תמ”ח וגליון תרס”ו. ועוד.

וראה אצלנו במקורות ועיונים להלכה יומית אות תכב.

ומועתק כאן מה שכתבנו שם בתוספת פרטים:

בנוגע לקונה בית בחו״ל או שוכר בית באה״ק – פשטות סתימת הראשונים והפוסקים שד״ז הוא רק בשוכר בחוץ לארץ. וכן מדוייק בשו״ע יו״ד סרפ״ו סכ״ב ובסרצ״א ס״ב. וכן הכריעו רובא דרובא דהאחרונים. ובאמת כ״ה להדיא בס׳ החינוך מ׳ תכג. וראה בהנסמן בילקוט יוסף חו״ק ע׳ תרנה ואילך. ולא עת האסף פה.

[ומש״כ מקצת חכמים לדייק ממכתבים שבאג״ק או על יסוד שמועות משמועות שונות – אין בהם כדי השב. וה״ה בהמסופר במגדל עז ע׳ רטו. ופורתא לא דק. ובאג״ק חי״ז ע׳ שכז מפורש ״בדירה שכורה בחוץ לארץ״. ותו לא מידי. וכן מוכרח באג״ק   חי״ט ע׳ שצ. וראה גם חט״ו ע׳ שצ. וראה גם  לקו״ש חי״ג ע׳ 215. שיחת יום ב׳ דחגה״ש תשל״ד. וכ״ה בחוברת עם דיני מזוזה שע״י המל״ח.

וממש״כ בחי״ט שם לברר מנהג אה״ק בזה – אין הכרח לכאן או לכאן. ויתכן שהכוונה להשקו״ט בנוגע לתולמ״ה לאחר ל״י –   ראה בדברינו בהל׳ יומית אות שיד. ומצאתי דאתא לידי הנחה שכתבתי בשעתו משיחת ש״פ ויגש  תנש״א, בסגנון הקרוב  ללשון הרב, וגם שם מפורש להדיא דקאי רק בחו״ל ולא בא״י. וכ״ה בהנחה משיחת ש״פ מקץ תשח״י. אחש״פ תשכ״ב. ש״פ בהו״ב תשל״ד. ב׳ דחגה״ש תשל״ד. בלק תשל״ד. י״ג תמוז תשל״ו. אור ליום ועש״ק מטו״מ תשל״ו. אור ליום ועש״ק ואתחנן תשל״ח. ש״פ ראה תשמ״ה. ליל ער״ה תשמ״ה. וכ״ז פשוט. ולית דין צריך בושש.

ושוב העירוני מאג״ק חכ״א ע׳ רפב שנכתב להרה״ח רשד״ר ע״ה רייטשיק כשקנה ביתו (ע״פ עדות בנו הרב שמעון שליט״א). ובטלה דעתי. אלא שלאחרי העיון שמתי לב שבמכתבים שנשלחו אליו לאחמ״כ, נדפסו בס׳ תולדות שלו באנגלית, מפורש שעדיין לא גמר אז קניית הבית בשלימות. וסרה הראי׳. ולמעשה כן מורים כמעט כל רבני אנ״ש, וכאשר העיד בפנינו הר״מ שי׳ והבה שחקר בנושא, והביא דבריהם בספרו אסיף מנהגי חב״ד ע׳ 574].

 

 

#2486