Can we make part of the Shul which used to be the mens’ section into the women’ section?

 

Question:

Women in our shul have complained that they don’t have access to the backyard playground from their side of the mechitza.

A proposal has been made to move the mechitza and switch around the mens’ and women’ sections.

Is there a problem with making part of the shul which used to be the mens’ section into the women’ section or vice versa.

Please see diagrams for current side-by-side setup vs. proposed new setup

 

 

 

 

 

 

Answer:

This is permissible if this is not done permanently, rather on certain occasions the Mechitzah will remain as before.

Alternatively, if this happens only for Shabbos but during the week the men can use the women section too, this wouldn’t be a problem.  Furthermore, if Torah study for men happens many times in the new women section it also wouldn’t be a problem.

This is all provided that no physical structures are demolished in the previous men’s section to allow for this change.

 

Sources:

דנו הפוסקים בכ״מ בקשר לסתירת עזרת אנשים בכדי להרחיב עזרת נשים. ומהשקו״ט בזה – גדר קדושת עזרת נשים, ואם שוה לקדושת עזרת אנשים, וכן אתו עלה מדיני סותר ע״מ לבנות. ועוד. אמנם, בנדו״ד שאינו סותר כלום בעזרת אנשים, השקו״ט הוא רק מצד דיני הורדה בקדושה. והנה, אף שמצינו לכמה אחרונים שנקטו להחמיר גם בכה״ג – ראה שו״ת האלף לך שלמה או״ח עו. וכן בספרו שנות חיים פרט ועוללות הל׳ ביהכ״נ ג. דברי חיים ב או״ח יד. בית שלמה או״ח א, כד. צבי לצדיק כה. מהרש״ם א, י, יא. שם ה, א. וראה ארחות חיים ספינקא קנב, ה – יש לצדד בזה לקולא באופנים שבפנים, ובהקדים שכל עיקר דין הורדה בקדושה נחלקו אם הוא מה״ת או דרבנן. ובשו״ע אדה״ז לד, ט, שכל מקום שאין מעילה אין איסורו אלא מדברי סופרים אפילו בקדשי גבוה. וראה פמ״ג קנג במ״ז א. ישועו״י קנד, ג. ובנדו״ד אינו מוריד לשל חול, רק שאין קדושתה כ״כ בעזרת אנשים. ועוד, שגורע רק חלק מעזרת אנשים, שהרי גם בשינוי המחיצה נשאר חלק מעזרת אנשים, ובקדושתה קיימא – ראה עד״ז בשו״ת שו״מ קמא ב, כב לענין לעשות אכסדרה לעז״נ ולגרוע מאויר עזרת אנשים. ויש להוסיף שהוא לצורך חשוב לשמור על התינוקות, שהוא צורך גדול ועד שלפעמים קרוב לפקו״נ. והוא גם לתועלת האנשים, שלא יתבטלו הם מתפלתם להשגיח עליהם. ולדעת הרמב״ן שקדושת ביהכ״נ כתשמישי מצוה, אתינן עלה רק מדיני ביזוי מצוה. ובכה״ג שנעשה לצורך גדול ליכא משום ביזוי. ולכאורה לא גרע מביהכ״נ של כפרים שאפשר אפילו למכור אם חזו בה תיוהא. וכש״כ בזה. וראה כעי״ז בשו״ת דברי חיים ב. יא, בהיתר עשיית חלונות לצורך עז״נ, שכיון שבכלל למכור יש בכחם להפקיע הקדושה. וכן בשו״מ שם ב, כג (אבל ראה שו״ת אמרי יושר ב, יט מש״כ בזה. אולם שם רצה לדחות הסברא דהסכמה לחוד מועילה להוריד הקדושה. אבל כאן אתינן עלה שאי״ב ביזוי בכה״ג. ושם כתב להתיר ע״י מכירה. וראה צדקה ומשפט יג, לט).

ויש לצדד שכיון שהמחיצה אינה מגיעה עד לתקרה אי״ז הפסק גמור לעזרת אנשים. וראה כעי״ז בשו״ת אבנ״ז או״ח לד, טו לענין בניית גזוזטרה לעז״נ כשאין המעקה מגיע לתקרה. וכן מצאתי בשו״ת קרן לדוד או״ח לג, שכל הפלוגתא בקדושתת עז״נ רק כשהיא בחדר בפ״ע ולא כשהיא בגזוזטרא תוך חלל ביהכ״נ, שבכה״ג שפיר אית בה קדושה כבעזרת אנשים. ואף שיש לחלק בין הדבקים, חזי לאצטרופי לצד ההיתר, שבנדו״ז שאין המחיצות מגיעות לתקרה, מעיקרא קיימא קדושתה כפי שהיתה ע״ע.

ועוד, שאם במציאות ישתמשו בחלק הנשים גם לאנשים הרי לא ירדה מקדושתה כלל. ובסגנון אחר, בכאן ה״ז רק דרך עראי, ראה כיו״ב בשו״ת אמרי יושר א קמא, כשהוא רק בחורף. והב״ד החת״ס בשו״ת או״ח לב, שמה שסוגרים ביהכ״נ אינו בגדר הורדה. וראה גם שו״ת אג״מ או״ח ו, י שהתיר שישבו הנשים למטה רק בשבת. וה״ז ממש נדו״ד. ולהעיר שלר״מ אין מוכרים ביהכ״נ ליחיד, דקדושתה פחותה (ראה שו״ת בית שלמה או״ח כה, הובא באמרי יושר שם, שכשאין אומרים דבר שבקדושה הוי הורדה. ומזה רצה לה״ר לענין הורדה לעשות עז״נ), ולא עלה על הדעת לאסור ליחיד להתפלל שם לעתים, ואפילו לסגור ביהכ״נ בזמנים מסויימים לציבור. והעיקר שלדינא מותר למכור משל רבים לשל יחיד. והה״נ משל אנשים לנשים. (אבל בבית שלמה ובאמרי יושר דהתם שהוא ע״י חילול שאני. ועו״כ בהשלמות לבית שלמה כח, שהותר רק אם היחיד יקבץ עשרה כל יום).

ואף שיש מחמירים גם דרך עראי, ראה שו״ת מהרש״ם א, י, יא. דע״ת קנד. וראה צדקה ומשפט יג, לט  – כולי האי א״צ לגבב חומרא ע״ג חומרא. ורצוננו בזה, שאף שבכמה אחרונים הנ״ל הצטרפו גם צדדים אחרים לקולא, ויש שכתבו להתיר רק ע״י מכירה וכו׳, אינהו לא מיירי כבנדו״ד לשנות המחיצה ללא נתיצה. ולמעשה, ראינו שהמנהג פשוט בכל ביהכ״נ החסידים שמשנים המחיצה מזמן לזמן בהתאם לצרכי ביהכ״נ. וכן מעשה רב בבית חיינו לצורך כינוסי הילדים וכו׳. וכאשר העיד בזה גם בשו״ת בית אבי ד, מד, כ. וראה בארוכה שו״ת יבי״א י, טו. וש״נ.

וגם להאוסרים לנתוץ לצורך עז״נ – כשהתיקון גדול יותר והוא במקום הקלקול מותר. וראה שו״ת הצ״צ או״ח כ. וכאן ה״ז תיקון גם לאנשים, שהרי אם יבואו הנשים יתרבו גם האנשים. ומצאתי כסברא זו בשו״ת אמרי יושר א, קעד. וי״ל שגם הצ״צ מיירי כשהוא רק לצורך הנשים. וממה שהצ״צ לא נחית כלל לדין הורדה בקדושה – קצת ראי׳ דלא שמיעא לי׳ מן הדא בכגון דא. וראה גם שו״ת בי״ש שם כח דלא ברירא לי׳ דאיכא הורדה מקדושה לעשות עז״נ, ומצדד שאי״ז הורדה.

 

 

#23152