How many women must be in a house in the evening if a man is there and his wife is in the city but out of the house for the evening?
- A man may not be with even two women as this is yichud.
- According to many poskim, this applies even to more than two women. This is the accepted practice.
- However, some poskim maintain that more than two women is permissible. When desperate, and no other choices are available there might be room to rely on this position.
- Even according to the lenient position, by night or when traveling, some say that even many women is forbidden. Others say it would need to be four women. This is the accepted position, in desperate situations, as mentioned.
- If one has a job which the nature of the job brings him in contact with women, all agree that yichud is forbidden even with three or more women.
- A wife protects from yichud only if she in the house.
מקורות:
יחוד עם יותר משתי נשים: בשו״ע אבן העזר כב, ה: לֹא יִתְיַחֵד אִישׁ אֶחָד, אֲפִלּוּ עִם נָשִׁים הַרְבֵּה. וברמ״א כתב: וְיֵשׁ מַתִּירִין אִישׁ אֶחָד עִם נָשִׁים הַרְבֵּה, אִם אֵין עִסְקוֹ עִם הַנָּשִׁים. אבל לא כתב בהדיא להכריע. ובחכמת אדם כלל קכו, כ, ובקצוש”ע קנב, ג, וערוה”ש כב שם, הביאו שתי הדעות מבלי להכריע.
והרבה פוסקים, גם מבני אשכנז, כתבו שלמעשה יש להחמיר – ראה טהרת ישראל טו. שו״ת מהרש״ם ג, קנב. אגרות משה אה״ע ד, סה, יד. נתיבות שלום נתיב ט. וראה שו״ת שבה״ל ג, קפג שמצד כללי ההוראה כיון שכתב הרמ״א רק ״יש מתירין״ – יש להחמיר. וכ״כ שם ה, רא, א. וכבר העירו משד״ח כללי הפוסקים יד, יד בשם הפנ״י שבמקום שכתב הרמ״א י״א ולא סתם שכן יש להורות, אין כוונתו להורות כן, והדבר מסור לחכמים להכריע במאזני הצדק.
ויש שהקלו בשעת הדחק. וראה נתיבות שלום נתיב יט, כט, שכתב שדעת האחרונים להקל. וראה גם שו״ת דברי חיים ב, יו״ד טז. מהרי״א הלוי יח. דברי מלכיאל ד, קב מצד ספקא דרבנן לקולא. (אבל בשו״ת שבה״ל שם, דל״א סד״ר לקולא בדיני יחוד. ולהעיר, שבכ״מ מצינו שהקלו בסד״ר ביחוד – ראה כנה״ג כב בהגב״י ח. נתיבות לשבת כב, א. אג״מ שם סקי״ב. ועוד. צי״א ו, מ פרק ב אות א).
בלילה או בדרך: ראה שו״ת הרמ״א יד (תשו׳ ר׳ נפתלי הירץ): אנו מתירין להתייחד אשה אחת עם שני אנשים או שלשה או להיפך בחדר אחד בלילה. אבל ראה ב״ח כב ד״ה אין ממנים. פנ״י קדושין פ, ב תוד״ה ר״ש. (ותלוי בב׳ תירוצים שם). בית יהודה עייאש אה״ע יג. אג״מ שם סק״כ. שבה״ל ה, רב, א.
אשתו משמרתו: לרוה״פ מהני רק כשנמצאת אתו בבית. ואף גם למקילים (ב״ש אה״ע כב, כב בדעת הכס״מ ת״ת ב, ד. ועוד) – ה״ט ״שבכל עת תבא אליו״, ול״ש לומר כן ביודע מראש שאינה חוזרת עד שעה מסויימת. וראה שו״ת אמרי יושר ב, ט, ח. שבה״ל ה, רא, ד. והעיקר, שבראשונים מפורש להדיא שאשתו עמו היינו בביתו – ראה מאירי קדושין פ, ב. ר״י מלוניל שם.
ועוד זאת, שגם למקילים, לא מצינו שיתירו באשתו בעיר רק ביחוד ביום, ובזה גופא – רבו המחמירים, אבל לא לישון בלילה עם אשה, כשאין אשתו עמו בבית ומשמרתו בפועל.
ולכאורה, יש מקום אתנו להקל בשעת הדחק, ביחוד עם שתי נשים, שהוא מדרבנן, שבשו״ת דובב מישרים (א, ה) כתב שביחוד עם שתי נשים יש לסמוך דסגי כשאשתו בעיר. אבל, אין הכרח לסברתו זו, וכבר העירו על דבריו – ראה דברי סופרים יחוד ע׳ קנד. שו״ת אבני ישפה פו, ד. ובעניננו, הרי בלא״ה ל״ש היתר אשתו עמו גם למקילים, וכנ״ל, וא״כ קשה להקל.
#2020
