« go back

May I participate in a party before a wedding of a Jewish woman who is not yet Frum, if there won’t be so much Judaism going on there, just fun party games? (the religious women are making sure everything is 100% kosher- made by us and everything is according to Halacha). 

 

Additional Question:

At the party I want the Kallah to make the Bracha on Challah dough to get her to do a Mitzvah before her wedding.
A. She will be in her period – is there a problem with that?
B. There will be non Jewish women watching and saying ‘Amen’ is that allowed?

 

Answer:

1. You may attend the party if the purpose is to get the participants to do Mitzvos or to be able to be Mekarev them to Yiddishkeit, so long the party is 100% kosher, not only food-wise, but also in terms of entertainment.

2.
A. There is no issue with making Brachos and doing Mitzvos while menstruating.
B. There is no issue with non-Jews watching the performance of a Mitzvah or answering Amen.

 

מקורות: 

השתתפות במסיבה – הנה בתנדב״א, ח שאין לאכול עם הגוים על השולחן. והביא ד״ז להלכה בשו״ת משנ״ה ז, קיח. וראה שו״ת בא״מ א, י, ו. ולהעיר גם מפרדר״א כט (כח) עד״ז בנוגע לאכול עם הערל. אלא שאין למדין מדברי אגדה. ולא הובא כן בשו״ע ופוסקים. ואדרבה בכ״מ בפוסקים מוכח ששייך שיאכלו על שולחן אחד. ואדרבה, שאין לחוש, דאנן בדילי מינייהו. וראה פלתי פח, א.

הן אמנם, שבערכי תנאים ואמוראים לרבו של הרוקח, ערך רב יצחק ברי׳ דרב משרשיא הביא כל הנ״ל, והקשה שם, ממדרש משלי יד, שר״מ אכל אצל הגוי שזימנו. ומתוכן דבריו שם בהרצאת הקושיא, נראה שאין מקום לאיסור רק בשמחה יתירה של הגוי, ולא בסתם מסיבת גוי. וא״כ סמי מכאן איסור מחודש, דאכילה על שולחן אחד עם הגוי, וקאי באופנים האסורים בלא״ה, כגוי העושה משתה לשמחת בנו, וס״ל שכ״ה בכל מסיבה לשמחה יתירה. ויתכן לפרש שלדעתו ג״ז משום הרחקת ע״ז. ועיי״ש בסו״ד שכתב, שבזה״ז שאא״פ להזהר משהין אותן בבית ישראל, שאין חשש להפסד טהרות. ויל״ע אם ר״ל גם להתיר לאכול עמו במשתה שלו בזמננו. ושו״ר משה״ק בפי׳ בן יחיאל על תנדב״א שם מהא דמזמנין הגוי בשבת. ועיי״ש מה שתי׳. וכ״ה גם בספרו, שו״ת ר׳ עקיבא יוסף יו״ד ב, עג. וראה גם בצפע״נ דלקמן. הגהות מכת״י לא׳ קדוש מדבר איטליאני על הרמב״ם שבת ו, כא – נדפס בקובץ בית אהרן וישראל גל׳ סז. וראה גם יפ״ל חלק ח – חולין  פז, א, משה״ק עד״ז.

ואיך שיהי׳, הרי בנדו״ד שנעשה לתועלת מסיבת מרעים של ישראל אין לחוש כלל, כל שנעשה באופן המותר. ולהעיר מצפע״נ מאכ״א יז, ט שהביא מסהדרין קט, א בחומר הענין להזמין נכרים על שלחנו. ושוב מציין לביצה כא, ב שמזמנין הנכרי בשבת. ומהמשך דבריו נראה שבנדון שרוב ישראל, אדעתא דרוב מכוון. ונראה, שה״ה אפי׳ כשרוב נכרים, כשנעשה אדעתא דשמחת ישראל.

והנה, עפ״ד הרמב״ם שם, שהובאו גם בב״י קיב ד״ה ומש״כ ואסרו, כתב  הפר״ח קיד, ו, שכל שהרוב גוים אין להשתתף בסעודת מרעים. ובב״ח סי׳ קיד – אפי׳ כשאינה בבית הגוי. והוב״ד בשלחן גבוה שם חידוש א. לחה״פ א. בל״י ב. וכ״כ בשו״ת חסל״א אלקלעי יו״ד כו, וכת״ש עוד שמדברי הפר״ח מוכח שגם כשאינה בבית הגוי, וגם כשההוצאה אינה משל הגוי, ואפי׳ כשמזמין הגוי לביתו וכל ההוצאות עליו. ושם שבשולחן בפ״ע יש להתיר. וראה דרכ״ת שם א. כה״ח טו.

אבל המחבר בשו״ע השמיט ד״ז. ופשטות השו״ע שרק במשתה לחופת בנו אסרו. ודוחק לפרש, בטעם דבר ההשמטה, שבחופת בנו חמור טפי שגם ברוב ישראל ושלחנות נפרדים אסור – שהרי הא גופא הו״ל לאשמועינן.

ובהגהות הרמ״ך מאכ״א יז, ט כ׳ להדיא, שכשאין הגוי מזמינו להדיא וכן אם אין ההוצאה משל גוי מותר. וראה שו״ת אג״מ יו״ד ב, קיז שעיקר האיסור שעושה משתאות בביתו של גוי, ורגיל אצלו.

וכן להעיר שבערוה״ש רסי׳ קיד הבין דברי הרמב״ם באו״א, שבאופן שנזהר מפתם ובשולם וכו׳ אין סרך איסור. וראה גם פרי האדמה ג ב, א.

ובלבוש יו״ד קנב כתב להדיא שבמסיבה של דרכי שלום מותר. וכ״ה בחכמ״א פז, יב. ובשו״ת משנ״ה שם מפרש דברי הלבוש לפי דרכו שרק כשמוכרח משום איבה. (ולהעיר מרשימות חו׳ ז שמפרש חטא מסיבת אחשורוש – הובא לעניננו במרכה״מ שם – משום הרחקת ע״ז, כברמב״ם ע״ז ט, טו ולא משום גוף מסיבת גוים, שהובא בהל׳ מאכ״א. וראה גם ערכי תנאים ואמוראים הנ״ל שהביאו לעניננו. ולהעיר מיסוד יוסף פא).

ובכגון דא – שהמסיבה בשביל ישראל ולשמחתו, מסתבר שאין כאן בית מיחוש, אפילו לדעת המחמירים.

ולפמש״כ במרכה״מ מאכ״א יז, ט שהמקור מברכות נב, ב – א״כ ה״ט שסתם מסיבתם לע״ז. ול״ש כשאינם עוע״ז (להעיר מפיר״ח ברכות שם. מאה שערים לרי״צ גיאת הל׳ הבדלה ע׳ כג. רבינו מנוח ברכות ט, ט. איברא שבנו״כ השו״ע או״ח ריז, ו ושם רצז, ג לא חילקו בדבר), וכן בכה״ג שהמסיבה של ישראל.

ועוד להעיר שמלשון הרמב״ם מדמע שרק בשתיית יין, וגם במבושל, אסרו ולא בשאר משקין. וראה סדר יעקב ע״ז חא, ב. בא״ח ש״ב תרומה א. אבל ראה בפר״ת רסי׳ קיד – הובא בדרכ״ת שם י.

וי״ל עוד, שכמו שהתירו משום איבה של הנכרים – ראה כה״ח קיד, יד, ועוד – כש״כ באיבה של ישראל בעל הסעודה.

ברכות בעת נדתה – שו״ע אדה״ז פח, ב.

עניית אמן ע״י גוי – מותר, וכמו שעונים אחרי ברכתו משום ברוך תהי׳ מכל העמים, גם בענייתו אמן יש משום ברוך תהי׳.

 

 

#1978 (1)

 

 


Add Comment

Your Email address will not be published