« go back

Is there any halachic preference between a natural birth versus using an epidural?

 

(i.e. for someone who has BH until now had smooth natural births but still has fear of the pain in childbirth)

 

Answer:

There is no halachic objection to using an epidural where there is a need to do so.

 

Sources:

שקו״ט בכ״מ בכעי״ז אם מותר ניתוח שיש בו חשש סכנה בכדי להינצל מצער – ראה מור וקציעה שכח. שו״ת אבנ״ז יו״ד שכא. אג״מ יו״ד ג, לו. ועוד. אלא שהרבה חילוקים בדבר, שמה שדנו בחלק מהנ״ל מחמת העדר נאמנות הרופאים, הרי כמה צירופי קולא בדבר, כשמעידים זה שלא בפני זה וכדומה. ובנדו״ד בפרטיות, ה״ז דבר המפורסם לכל, ואיתמחי גברי וקמיעי, וע״ד שהתירו לסמוך על הרופאים כשאפשר לראות ע״י צילום וכדומה, ובפרט כשרגילים כולם בזה, ושומר פתאים ה׳. ועוד שאינו דומה צער לצער, ואין להשוות צער גרידא ליסורי וחבלי לידה. וראה שו״ת חות יאיר קצא. וגדולה מזו מצינו בפוסקים שדנו להתיר אפי׳ להתפלל על החולה שימות (ראה ר״ן נדרים מ, א ד״ה אין מבקש), או להימנע מתרופות (ראה שו״ת מנחת שלמה א, צא. ועוד), מחמת גודל הצער. ואף שבנדו״ד ה״ז בקו״ע, הרי התירו לפעמים אפי׳ בכגון דא, כזריקת מורפיום בכדי לשכך כאבים אף במקום חשש של קירוב מיתה ח״ו (ראה מנח״ש תנינא פו, ב. צי״א יג, פז. נשמת אברהם יו״ד שלט -ע׳ תפד. שיעורי תורה לרופאים ג , ר). וכש״כ בנדו״ז שידוע ומפורסם שבימינו חשש הסכנה שבדבר עברה כמעט כליל, והוא בגדר מעשים בכל יום. (ולהעיר ממש״כ בחכו ממתקים א ע׳ רפא בשם הגרשז״א – לעניננו).

ויש שטענו מחמת פיתקה של חוה – ראה עירובין ק, ב. ב״ר כ, טו. ואמרו שאין להתחכם נגד סדר הבריאה (ראה פת״ש יו״ד שסד, ה), וכאילו מבעט ביסורין ח״ו. ויש שהעירו מזהר ח״ב רנה, ב, שהכאבים מונעים הקטרוגים ח״ו. והנה, מפורסם שכך הי׳ דעת הנוצרים מעיקרא לחוש לזה. וכבר ענו ע״ז בטוב טעם, שלא ראינו שמחמירים שלא להקל ע״ע בגזירת בזעת אפיך וגזירת בעצבון תאכלנה. ומצינו שנח הכין כלי מחרישה ונאמר עליו שזה ינחמנו מעצבון ידינו. ופשטי׳ דקרא שעשה כן בחכמתו להקל העצבון (ראה רד״ק בראשית ה, כט. אלא שי״א שהקללה מלכתחילה היתה רק עד דורו של נח  – ראה ילקוט שמעוני בראשית רמז מב. תנחומא בראשית יא. אברבנאל בראשית ג, יז. וראה חזקוני ועמר נקא ועוד שם). וכן מותר למרוח משחה להקל צער בתולים אף שג״ז בכלל פיתקה של חוה שנאמר הרבה ארבה. וכמו בנשים צדקניות שלא היו בפיתקה של חוה, וסוטה שנבדקה שמתברכת שיולדת בריוח, וסימן יפה לולד כשנולד בלי חבלי לידה כ״כ (ס״ח תפו). ולהעיר מדה״א א, ט שרק יעבץ נולד בעצב. ואיך שיהי׳, הרי גם בכגון דא יש צער, הן בצירים שלפני ההרדמה, והן אח״כ. וגם שרק מקטינים את הצער ונשאר צער מסויים של חבלי לידה. ולדינא, היא בגדר מסולקת דמים גם בכגון דא, לפי שאברי׳ מתפרקין. ובספורנו בראשית ג, טז, שבעצב תלדי קאי על צער הגידול. (ובצפע״נ לר״א אשכנזי פי׳ שהבנים שתוליד, קין והבל, יטרחו לפרנסתם במעשי ידיהם. אמנם, בערובין שם למדו צער הגידול מעצבונך וכן פירש״י. וברד״ק בראשית ג, טז, בשם רז״ל תלדי צער הלידה בנים זה צער גידול בנים). ולהעיר, שבעצב היינו גם עמל (ראה העמק דבר עה״פ. וכ״ה בפירש״י משלי י, כב. שם יד, כג. תהלים קכז, ב. וכ״מ בפסחים קיח, א. ומה שבאונקלוס תירגם בצער (ובעצבון פי׳ עמל) ראה לחם ושמלה שם).

ועוד וג״ז עיקר, שנהגו מאד ומקדם לעשות כל טצדקי להצילה מחבלי לידה, הן להתפלל על היולדת (תיב״ע שמות א, יט, ס״ח תפז. וראה שו״ת משנ״ה ט, קפג. ועוד. וכמו שמתפללים על פרנסה בריוח, ואין בזה משום מבעט ביסורים), וריבוי תפלות מצינו בספרים, וכן כל מיני סגולות להינצל מצער הלידה (ראה שו״ת יוסף אומץ נז. פת״ש יו״ד קעט, ו. ובכ״מ אין ספור). ובפוסקים (משנ״ב תקנא בשעה״צ צד. ועוד) דנו ברחיצה בחמין בתשעת הימים להקל צערה. וכהנה רבות. ולא חשו משום פיתקה של חוה – ראה גם דברי תורה מונקאטש ג, ל.

וראה בכללות הענין, וגם בנוגע לשבת, שו״ת אג״מ יו״ד ב, עה. חלקת יעקב ג, יא. שבה״ל ט, עה. משנ״ה תנינא יד, רסו. (ומש״כ בספרו ט, ערב – היינו במציאות שיש לחוש שהסמים לא טובים לולד וכו׳). חזו״ע שבת ג ע׳ שכב. נשמת אברהם יו״ד רסא, א – ע׳ שי. שאלת רב א ע׳ סה. ספר אסיא יג ע׳ 382. הגרי״י ניימאן בקובץ אור ישראל מה ע׳ קכו. מסורת משה א, קצ. שלמי שמחה ע׳ תטז.

ובס׳ בתבונה בונה ביתה ע׳ 283 הובא מענה מתאריך י׳ טבת תש״נ, בנושא: כהוראת רב באה״ק. ומפי השמועה (והובא באסיף מנהגי חב״ד א, י הע׳ יד) שבשלהי מנ״א תשד״מ קיבלה יולדת מענה בנושא, ותוכנה שאחר שהוחלט מהשמים ברכה לעולם אזי אם אפשר לחסוך הכאב מה טוב.

 

 

#19076