My birthday is on Shabbos this year. Do I get my Aliya also the Shabbos before my birthday or just on my birthday?

 

On the Shabbos of the birthday.

 

Sources:

לקו״ש ה ע׳ 86 הע׳ 5. וצ״ל שבסה״ש תשמ״ח ע׳ 406 קאי כשחל בימי השבוע, משא״כ בשבת. וכן נראה פשוט. (כן להעיר, שבסה״ש משמע שכשחל ביום הקריאה (בחול עכ״פ) לעלות בשניהם – בשבת שלפניו וביום הקריאה, ובכ״מ רק ביום הקריאה. ושקו״ט מזה בכ״מ. ואכ״מ). וראה מש״כ לבאר בקובץ העו״ב תתקכב ע׳ 201.

ואף שלפעמים מבואר דשבת מיני׳ מתברכין כולי יומא כולל גם יום השבת (וראה לקו״ש  מ (ב) ע׳ 150. ובכ״מ) – הרי בד״כ מתפרש דקאי רק לו׳ ימים שלאח״ז. ובר״ד משיחת ש״פ צו תנש״א, שבנוגע להברכה לשבת שלאחריו צריך לזה לימוד מיוחד וישנו חידוש בדבר. ועכ״פ, עיקר הברכה וההמשכה היא בשבת גופא מצ״ע, ולא בשבת שלפניו. וגם שישנם חילוקים בקבלת הברכה מש״ק בין ששת ימי החול לשבת שלאחריו. ובכל אופן, אין בזה בכדי לחדש מנהג שלא נתפרש להדיא בשום מקום.

וכ״ה להדיא בנוגע ליאצ״ט – ס׳ המנהגים ע׳ 31. שם ע׳ 79. ושקו״ט מזה בשו״ת יין הטוב יו״ד יח. בצה״ח ב, ו. ועוד. וראה מש״כ לחלק בקובץ העו״ב א׳ו ע׳ 48,ובספרו ל״ב סביון ע׳ ע. ואין דבריו מוכרחים.

ומש״כ שם ובכ״מ, שהשינוי בההנהגה בנוגע ליום הולדת, מחמת שיש בזה משנה ראשונה ואחרונה בהברכה דשבת לשבת שלאחריו (וע״פ משנ״ת בארוכה בשיחות ש״פ בא והתוועדויות שלאח״ז תשד״מ) – אינו מדוייק. וראה שיחת ש״פ אחרי תשכ״ה. נשא תשכ״ט. צו תשל״א. מקץ תשל״ו. בשלח תשל״ו. האזינו תשל״ז. וראה לקו״ש ב ע׳ 592  הע׳ 9. ולהעיר שכ״ה גם במאור ושמש פ׳ תרומה. ועוד.

ועוד להעיר מסה״ש תשמ״ח ע׳ 221 הע׳ 2: העלי׳ לתורה שייכת דוקא לשבת שלפני היארצייט (וי״ל – מפני שמיני׳ מתברך היארצייט). ונמצא שגם בזה הוא מאותו טעם ואין סברא לחלק. ולאידך בנוגע לעלי׳ לתורה בשבת שלפני החתונה – זה ששבשבת מיני׳ מתברכין הוא רק ״אחד מהטעמים״ – ש״פ חוקת תש״י.

 

 

#18515