אם פועל גוי התקין מזוזות, האם צריכים להסירם ולחזור ולהניחם ע”י עובד ישראל?

 

שאלה:

לכבוד הרב,

אחד מידידיי בעל עסק גדול, עם מאות פועלים ועשרות משרדים וכו’, הניח מזוזות על כל פתח ופתח וגם על המעלית (elevators) לחוש לדעת המחמירים בזה.

לאחרונה נפלו כמה מהמזוזות שהיו על פתחי המעלית, ועובד הגוי החזירם למקומם.

השאלה היא האם צריכים להסירם ולחזור ולהניחם ע”י עובד ישראל?

יש כאן טירחא יתירה להביא שם פועל יהודי (רוב העובדים שם אינן יהודים), וגם מדובר על נרתיק מזוזה כבדה שהוצרכו לחברו על הפתח בדבק מיוחד וכו’, ואין דרך אחרת להסיר המזוזה כ”א ע”י הסרת כל הנרתיק שיסיר איתו מצבע הכותל וכו’ וכו’.

ויען כי יש כאן כמה עניני חומרא לבד, וגם בדבר קביעות מזוזה ע”י נכרי יש צדדים לכאן ולכאן בשדי חמד (מערכת המ”ם כלל קל”א), אמרתי אולי יש מקום להקל בנדו”ד. ולאידך אם החמיר עד כה אולי יש למקום להחמיר ג”כ בזה.

 

מענה:

יש מקום להקל בכגון דא. והמחמיר ה״ז משובח.

 

טעמים ומקורות:

מעיקר הדין נראה יותר שקביעות מזוזה כשירה בגוי, כדמוכח בעיטור ציצית ג, ב. יראים ת. ובשד״ח שציין כ׳ – נדחק בזה ופירושו דחוק. וגם בטבילת כלים להלכה כשירה בגוי, כמ״ש בשו״ת הרשב״א ג, רנט ומיוחסות לרמב״ן קנא. וכן נפסק בשו״ע יו״ד קכ, טו.

ונדו״ד עדיף שיד פועל יד בעה״ב.

וכ״פ להלכה בנדו״ד במחנ״א שלוחין יא. וכ״נ מסקנת מהרש״ג א, נז. ועוד. וכ״כ אאזמו״ר בשערים מצויינים בהלכה יא, א ובקו״א לשם. והשגותיו של הבירור הלכה ו, רצא – ע׳ תמב –  יל״ד בקל.

וטעם השד״ח לפסול הוא עפמש״כ בשו״ת חק״ל יו״ד קכח, ועיקר טעמו שאין שליחות לגוי. אבל אין הכרח שהמצוה במעשה הקביעה. ואדרבה.

וראה בארוכה אגור באהליך ח הע׳ נ-נא מש״כ לדחות דברי הפוסלים ולהוכיח להכשיר.

ולאידך, במעלית – חיובו רק מדין בית שער, שי״א שהוא מדרבנן, וכאן ה״ז בית שער עראי שאינה קבועה אפי׳ ליומו, וכבר כתבו כמה פוסקים שדין מעלית כאהל זרוק ופטור ממזוזה. והמחמירים ס״ל שגם בכה״ג חייב שחזי לתשמישו. אלא שזוהי סברת החמו״ד לגבי פחות מדע״ד. וחלקו עליו רבים ושלמים. וכמה מחדרי מעלית א״ר לדירה ולא לאוצר. ולפעמים פחותים משיעור דע״ד. וראה בירור הלכה ה ע׳ רו ואילך שאסף איש טהור הדעות בזה, וס״ל למעשה שמעיקר הדין פטור. וכמה מהמחמירים כתבו בעיקר על היציאה מהמעלית לחדר המדרגות שבלא״ה נהוג עלמא לא להניח שם.

זאת ועוד אחרת, שבנדו״ד המדובר בעסק, ונחתינן לשקו״ט בדיני חנויות שבימינו שאין שוהים שם בלילה, ובפרט שהפועלים רובם גוים, והבית שער – המעלית – משמש ככניסה גם לחדרי הפועלים הפטורים ממזוזה – ראה כעי״ז בדברי חמודות בהלכות קטנות מזוזה מח. ובכיו״ב – שו״ת בי״צ יו״ד ב, קי. חובת הדר ה, ז (וצע״ק משער ניקנור, אף שהוא פתח העזרה – ראה ראב״ד תמיד ל, א), וכש״כ כשמשמש כמעלית רק לחדרי הגוים. ובפרט במעליות שבאותן הקומות. ובמק״א הארכנו לענין חדרי משרתים גוים. ולא גרע משותפות נכרי, או רוב ציבור נכרים, ראה מש״כ בשו״ת הרמ״א קלב ו, לענין מקום ציבורי: שהרי היא מעבר לרוב גוים וגם גוים נמצאים בתוכה אשר השערים משועבדים להם.

 

 

#17667