What is the worth of the Kesubah in today’s money?

 

Question:

What is the worth of the Kesubah מנה & מאתיים זוז in today’s money? How is it calculated for today’s times?

 

Answer:

AskTheRav is primarily focused on providing answers to practical relevant Halachic questions. Due to limited time and funding, we are currently unable to answer questions which are for research and learning purposes. 

Due to the fact that a Chasan is supposed to be aware of this by the Chupah, we will answer this question, (though this will usually be explained by the Mesader Kidushin)

According to Ashkenazik custom, it would be the worth of 961.5 grams of silver, and half of that for an Almanah.

The Tosfes Kesubah (which the husband adds), is 3846 grams of silver, and half of that for an Almanah.

 

Sources:

כתיב בתורה כסף ישקול כמוהר הבתולות גבי מפתה, וגבי מאנס כתיב חמישים כסף, ומגז”ש למדו ששנהם שיעור אחד, חמישים שקל, ושקל של קודש כפול, לכן היא חמישים סלע שלנו, שהם מאתיים דינרים (שכל סלע ד דינרים).

והנה, בכתובות י,  ב נחלקו אם כתובה דאורייתא או דרבנן. וכן נחלקו ראשונים אם משערים בכסף צורי או מדינה (שהיא שמינית מצורי): לר”ח רי”ף רמב”ם ר”ן וכל הגאונים, משערים בכסף מדינה, כיון שכתובה דרבנן. ולתוס’ ומרדכי ור”ת, בבתולה גובים בכסף צורי, שכתובתה מדאורייתא, אבל אלמנה כתובתה מדרבנן. ולרא”ש, בבתולה, משערים בכסף צורי שזהו מה שתקנו רבנן, ומשמע שלאלמנה במעות מדינה. ויש גם שיטת הרמב”ן שאף שכתובה מדאורייתא, גובין במעות מדינה. והמחבר סימן ס”ו סעיף ו פוסק כהרמב”ם ועוד. אבל הרמ”א כתב שהמנהג לכתוב לבתולה דחזי ליכי מדאורייתא, ולאלמנה רק דחזי ליכי, ולכאו’ משמע שגם לדבריו גובין לאלמנה בכסף צורי (מחצית מבתולה). אבל עיין בב”ש סקי”ד שמפרש שלר”י ור”ת ולרוב ראשונים, לאלמנה גובים בכסף מדינה, ורק להגהות מרדכי גובין בצורי, והיא דיעה יחידאה, ומה שנוהגים כן האידנא, וכן משמע מהרמ”א, היא רק מפני המנהג.

בנוגע שיעורו, המחבר כותב לשיטתו (שהוא כ”ה זוז), שהוא ל”ז דרהם וחצי לבתולה. שהוא 2400 שעורים (שכל זוז היא 96 שעורות, שהרי יש בכל דינר ו’ מעין, ובמעה דהיינו גרה יש שני פונדיונין, ובכל פונדיון שני איסרין, ובכל איסר שמונה פרוטות, וכל פרוטה חצי שעורה), ולאלמנה מחציתם. י״א שכל דרהם הוא 3 גרם, ויוצא שלבתולה השיעור 112.5 גרם, אבל להחזו”א סי’ ס”ו אות כ”א, והגר”ח נאה שיעורי תורה סי’ ג סעיף מד, דרהם הוא מעט יותר מ3 גרם, ויוצא השיעור כ120 גרם. למנהג אשכנז: בכתובה כהלכתה פ”ב ה”ד מביא שע”פ החזו”א שם הכתובה היא 960 גרם, ולהגר”ח נאה שם, 961.5.

כ”ז בנוגע לעיקר כתובה, אבל בנוגע לנדוניא ותוספת, לדעת המחבר שם סעיף יא (וכן נוהגים הספרדים) כל כתובה שונה, לפי המנהג, ולפי הסכום שהכניס. אבל לדעת הרמ”א, המנהג שכותבין כל כתובה בשווה שהן מאתיים זקוקים. ולאלמנה מחציתם, כן כתב מהר”ם מינץ סי’ קט, ב”ח סוף הסימן סו, נחלת שבעה סי’ יב. וראה כתובה כהלכתה פ”א ס”ז ס”י. נטע”ג פכ”ז ס”ז.

בשיעורו: להגר”ח נאה שם נוהגים להעריכו ב3846 גרם, אבל ראה בחזו”א שם, ובנשואין כהלכתם פי”א סצ”ז מביא עוד דיעות.

וראה כתובה כהלכתה פ”ז ס”א, שאף שכתב הרמ”א שם סעיף יג, שאין ע”ה נאמן שלא הבין מש”כ בה, ובסמ”ע סקכ”ג, וש”ך חו”מ סי’ ס”א סקי”ח, שאפילו אינו מבין מתחייב, כיון שקיבל ושתק – אעפ”כ ראוי למסדר קידושין להסביר לו התחייבויותיו בקצרה.

 

 

#15760