Mezuzah on Top Third of Slanted/Double Doorway

 

Question:

Where is the top third of this slanted doorway which part of it is not 4 Tefachim away from the tzuras pesach of the stone wall?

 

 

 

Answer:

The entire doorway is considered in measuring the top third.

 

 

Sources:

כמה פרטים בשאלה זו, ועל הסדר:

א. בנוגע לפתח באלכסון וחיובו במזוזה – יניח בלא ברכה.

הנה בחכמ״ש סשס״ב ס״ל בפשי׳׳ דחייבת. ובדע״ק סרפ״ו סק״ב מספק״ל בשיעור האלכסון.

ולהעיר שגם בשוכב לגמרי שכ׳ האחרונים להקל – הק׳ ע״ז בפרשה סדורה סקמ״ו. ובכמה מדבריו הקדימו בשו״ת מנח״א ח״א סל״ו. וכש״כ בנדו״ד.

ובדע״ק שם מסיק שנכון בכל גוונא לקבוע מזוזה. ויתירה מזו, בשו״ת מנח״א שר״ל לברך (באלכסון ממש הנוטה בין עמידה לשכיבה וכש״כ הנוטה יותר לעמידה. וכמובן, באופן שאא״פ לצאת בפתח אחר. כלומר: שלשיטת המנחת אלעזר שנוטה לברך גם על פתח באלכסון – אף שיש בזה קצת ספק – היינו רק באם אין לו פתח אחר שקובע אז מזוזה עלי׳ ויכול לברך עלי׳). ולכאו׳ ל״ש כאן לומר דתליא בגדר שיעור תל המתלקט (וראה דע״ק שם. חזו״א עירובין ז, ו. ושם סי׳ ז סוסקי״א. וראה שערים מצויינים בהלכה סי׳ יו״ד), אף שמצינו כן בכ״מ בדיני מחיצות וכיו״ב – דהרי עיקר החסרון שמזוזה דינו במעומד דוקא (להנוב״י ועוד) ושכיבה אינה כעמידה. אבל, לא איכפת לן אם נוחה להילוך.

ב. בנוגע לב׳ פתחים זה אחר זה, נהוג עלמא לקבוע מזוזה בשניהם כשיש ריוח מסויים באמצע. שיעור הריוח ד״ט עפמש״כ בחי׳ שפ״א (המכונה כנראה בטעות, חי’ הרי״מ) ליו״ד סרפ״ו סי״ט, כיון שזהו מקום חשוב. ויש מורים לקבוע בשניהם רק כשיש שם מקום לעמידת אדם. וקרובים דברי אלו להיות כדברי אלו. וראה אגור באהליך לו, מא שכ״ה כשהוא בעובי אותו כותל. ועיי״ש הע׳ עז.

ג. בשיעור ד״ט הנ״ל נראה דהיינו לפחות בגובה י״ט, שפחות מזה דירה סרוחה היא, ואינו חשוב. ואף שלא באנו לחייב מצד הדיור בריוח שביניהם, שהרי דירה שאי״ב דע״ד אמות פטור (ואכ״מ כעת בשי׳ החמו״ד בחזי לתשמישו) – מ״מ לא מסתבר שתהא חשיבות בריוח ד״ט בין הפתחים כשאין במקום ההוא גובה י״ט. ובסגנון אחר, שפחות מגובה י״ט אינו חשוב להיות פתח בפ״ע, שהרי גם הפתח צ״ל גבוה י״ט. וא״כ כשא׳ הפתחים באלכסון – יש לוודא שיש ד״ט בגובה י״ט ביניהם.

ד. בנדון דידי׳, שמצד מצב הפתח בשכיבה קצת הרי בגובה מסויים קרובה היא בפחות מד״ט לפתח שאחריו – מ״מ אי״ז נוגע למקום קביעת שליש העליון, שעיקר ענינה מילפותא דקרא שתהא בגובה דוקא (מנחות לג, א). והנה, שקו״ט אי שליש העליון הוא דין בחלל הפתח או במזוזה. ואיך שיהי׳, פשוט שאינו נוגע כאן גובה החדר. והיינו, שאם הפתח גבוה 15 טפחים והחדר גבוה י״ט, פשוט שקביעתו ע״פ הפתח דוקא. ואף ששיעור ד״ט אינו דין בחדר ובית, כ״א לקבוע שם פתח בפ״ע – מ״מ באופן שכבר נקבע עליו שם פתח, מועיל לכל הפתח גם בחלק הצמוד בפחות מד״ט, ולאידך גיסא – החלק הצמוד אינו מועיל לשלול דין וגדר פתח מחלק זה. וכעין סברת הט״ז רפז, ב שבאופן ששליש העליון של כל החלל הוא תוך הכיפה קובע בתוך הכיפה, שכיון שיש גובה י״ט גם חלק העליון נדון כמזוזה. ומה שאין מחשבים גם מקום הכיפה שאין ברחבו ד״ט – שאז נידון כמשקוף, משא״כ בעניננו.

וק״ל לדידי ולדכוותי.

 

#1561