When a Child Misses Havdala
Question:
If a child who is the age of Chinuch was sleeping and missed Havdala, should he make/hear Havdala on Sunday morning?
Answer:
Yes, although some are lenient about this.
PS. This answer is specifically about Motzai Shabbos havdala, not Motzai Yom Tov (when even adults shouldn’t make up havdala).
Question:
What is the age of chinuch in this regard? Does my 5 1/2-year-old son need to do it?
Answer:
Chinuch age for Havdalah is when the child understands the concept of Shabbos (If he knows and understands the concept of six day creation and resting on Shabbos).
Sources:
שאלה א –
ראה כלי חמדה בהעלתך ע׳ נ. שו״ת בצה״ח ה, קסט (ע״פ חלה ד, יא – לפנש״כ בפיה״מ לרמב״ם וברע״ב. אבל בר״ש פי׳ באו״א. וכ״ה בירו׳ שם. ואזלא ראייתו). להורות נתן ז, ד. י, לג. יא, טז. קנין תורה ה, כא ובהערות שבסוה״ס. שבט הקהתי ו, קנב. שש״כ נח, כ. באר שרים ו, כה. פסקי הגרי״ש או״ח ע׳ קצה. הנסמן בשו״ת אדרת תפארת ד, ד. ולהעיר מתוס׳ חגיגה ב, א ד״ה איזהו.
שאלה ב –
ראה מג״א שמג, ג. אדה״ז שם ג. וראה גם אדה״ז תעב, כה. ולכאו׳ ה״ט דלא סגי שידע לעשות מעשה המצוה, שהמצוה אינה רק באמירת התיבות לחוד אלא לקדש השבת בדברים. וע״ד אבילות שיודע להתאבל. וכן בברכות שיודע לברך את ה׳, וכיו״ב, דבכולהו המצוה אינה רק במעשה. וראה בחוט שני שבת צה, ב שיודע בריאת העולם בששה ימים ושבת ביום השביעי.
ובמקו״ח רסט: עד שיהיו בני ח׳ ט׳, יעו״ש. ובפמ״ג רסט בא״א כבר ה׳ ו׳. והיינו שלא תהא ברכת בפה״ג לבטלה. אבל במשנ״ב שם א: כבר שית כבר שבע. ואולי דקאי בחינוך לקידוש ולא לברכה, ולכן שינה מהפמ״ג. אלא שבכ״מ במשנ״ב נקט כבר שית כבר שבע, ואזיל לשיטתו, ראה לענין ק״ש שם ע, ו. ושם תקנא בשעה״צ צא לענין אבילות – שפחות מבן ו׳ לא הגיע לחינוך. אבל ראה לענין נ״כ – שם קכח, קכג שאינו כשאר חינוך כבר חמש כבר שית.
ואדה״ז בשו״ע טז, א נקט לענין ציצית בן ט׳ שנים. אבל סידור הל׳ ציצית נקט בן שש שנים. ובשו״ע אדה״ז תרמ, ג לענין סוכה בן ו׳. ובחריף בן ה׳. והנה בח״י תעב, כז בד׳ כסות – כבן ה׳ או ו׳. ואדה״ז השמיט דבריו וכתב שיודע מענין קדושת יו״ט לגבי כוס ראשון, ובכוס שני – להבין מה שמספרים ביצי״מ. ואולי סבר שאא״פ לקבוע מסמרות.
ולכאו׳ במג״א שם רסט, שהעיר על הב״ח וכתב ליתן דוקא כשהגיע לחינוך, ודלא כב״ח, משמע דס״ל שחינוך לקידוש ולברכות היינו הך, דאלת״ה שפיר אפשר להעמיד דברי הב״ח שלא הגיע לחינוך דקידוש.
ובשש״כ נח, יט: כתב בפשיטות חמש שש, וללא מקור. וכנראה נגרר אחרי הגיל בשאר מצוות.
ולהעיר מדברי חנה השלם ב ע׳ מב בהוראת הרה״צ משינאווא לנכדו מקאלאשיץ לקדש בהיותו בן ד׳ שנים. ואפשר דחריף טובא הוה. או לגרמי׳ דעביד, לחנכו בקדושה.
וצ״ע בעיקר הענין דהרי בלילה ישן הוא. ומאי שנא מק״ש, שלרש״י פטור בחינוך, כיון שאינו מצוי אצל אביו בזמן ק״ש בערב. ובקידוש לא קשיא, שאפשר לקדש מפלה״מ. איברא שגם בהבדלה יכול להקדים בשעהד״ח גדול. ואפשר מחמת דאיתנהו בתשלומין. ואת״ל הכי, ראי׳ שגם בקטן איכא חובת תשלומין. ועצ״ע להדעות שגם בק״ש איכא תשלומין. וי״ל בפשיטות, דבק״ש ל״ש תשלומין כלל לקטן, שהתשלומין בזמן ק״ש שלאחרי׳, שהרי בבוקר פטור מחמת שישן, ובק״ש של ערבית שוב ל״ש. ואולי בליל שבת ובמוצ״ש אכן מצוי הוא אצלו. והרי הפוסקים הביאו הטעם שישן הוא רק לגבי בוקר, ובלילה תלו במה שאינו מצוי אצלו. וראה אצלנו 28818:
#14079
#33972
