Can I cut my nails before Shabbos Chol Hamoed? On Hoshana Rabbah (Erev Yom Tov)?

 

Even if one is accustomed to cutting their nails every Erev Shabbos and Erev Yom Tov, they may not cut their nails on Erev Shabbos Chol Hamoed or on Hoshana Rabbah which is Erev Yom tov (Shmini Atzeres), unless using their hands or teeth. If they have cut their nails this Erev Yom Tov, or if there was nothing to cut on Erev Yom Tov and they grew over Chol Hamoed, they may cut normally on Erev Shabbos Chol Hamoed or on Hoshana Rabbah.

If the nail is causing pain, one may be lenient.

If one was planning to cut his nails before yom tov but there was no time, they should ask a personal Shaalah.

 

Sources:

בנחלת שבעה סי’ נז התיר בערב שבת כיון שהוא צורך מצוה והשבות יעקב חלק א’ סי’ יז חולק. ועי’ כף החיים תקלב, ה. ואיהו קאי לספרדים דנקטי כשיטת המחבר מעיקר הדין. ובדעת אדה״ז תסח, ו שכתב לחוש לכתחילה שלא ליטול צפרניים בערב פסח, אף שהוא צורך מצוה דעיו״ט, מוכח לכאו׳ שהכריע כשבו״י. וראה שו״ת מגידות קיא לפמ״ג שהתיר בצירוף שכבר נטלן מערב יו״ט – לדעת המג״א א. (ולא״ר גם בנטלן בערב יו״ט צ׳ סכין ולא מספריים). ולכן הכרענו כן.

ולהעיר, שלפמש״כ בערוה״ש שם ב, שגם באין לו מה ליטול בעיו״ט הותר לו ליטול בחוה״מ למג״א, הרי כל הנוטל בערב שבת – בד״כ אין לו מה ליטול בעיו״ט.

לרפואה וכשכואב – חוט שני חול המועד ע’ רכז. חוה״מ כהלכתו הוספות ותיקונים ע׳ קנד.

והנה, בערוה״ש שם התיר בשעהד״ח למי שנמנע ממנו מחמת טירדה ליטול בעיו״ט וסמך על שי׳ המחבר ודעמי׳. אבל סתימת כל האחרונים שלא כדבריו. וכ״מ במג״א א, שרק מי שהותר לגלח הותר ליטול צפרניים, והרי גם הטרוד אסור לו לגלח. וכן כשלא מצא אומן מספר – מג״א ב. ואולי סמך על שיטת הרי״ף והרמב״ם שהשמיטו הך דנאבדה לו אבידה בערב רגל או לאומן המספר, וכתב הב״ח שדעתם להקל, וא״כ בצפרניים עכ״פ אפשר להקל. אבל בב״י כ׳ דאדרבה השמיטוהו כיון שדעתם לחומרא. והעיקר, שחידוש שכזה לא מצאנו בשום מקום. וידוע דרכו של הערוה״ש, דרב גוברי׳ לפסוק כשיטות הראשונים, גם במקום שמקובל לפסוק באו״א. ועכ״פ, גם לדבריו צ״ל שטרוד באופן שנאנס, אלא שאצ״ל אונס מפורסם, וג״ז רק בשעהד״ח. והרי אפשר בד״כ להמתין עד אחרי הרגל ואין כאן דחק. וגם אפשר ביד או בשיניים. ועכ״פ ע״י גוי (ואכ״מ בהיתר ע״י גוי, בכלל).

 

 

#1331