Walking Between Opposite Gender

 

Regarding the halacha about not walking between two of the opposite gender:

Q. What about if some of the people are sitting? -Like can a man walk down the aisle of a classroom where girls are sitting in the desks?

A. Same would apply, when possible.

 

Q. How about if they’re all sitting – like at a Shabbos table, is there an issue with a female sitting between two men?

A. In practice you should be careful when able, see sources in the link below.

 

Q. What about close family members, can they walk between each other?

A. It questionable whether this applies to family too.

 

Q. At what age boys and girls does this halacha begin to apply (that a man shouldn’t walk between them or vice-versa)?

A. At least from over Bar/Bas Mitzvah. Some suggest the ages for boys from 9, and for girls from 3.

 

Q. If someone is carrying something, can it be considered a separation to avoid this halachic issue?

A. Yes, if no other choice.

 

See also here:

Is there any room to permit sitting between two women on a flight?

 

Sources:

קטנים:

כן נ”ל מלשון הגמ’ פסחים קיא, א והוריות יג, ב ושוע”ר שמירת הגוף ונפש ט. והנה, להטעם משום רו״ר (כ״ה בשוע״ר שם) הרי אינה שורה בקטנים בנגיעתם ללא נט״י, אף שאין למדים רו״ר זמ״ז. וכן משום כשפים ל״ש בהו. וגם להחוששים משום הרהורא – שייך יותר בגדולים. וכ״ה לפי״מ שכתבו שהוא משום צניעות. ואם הוא משום טומאה (וכבגמ׳ פסחים שם הני תרי דמצעא להו אשה נדה, אלא שאסור בכל הנשים אטו נדה שמסוכן מאד, או שגם בשאר נשים דשייכא טומאה בהו אסרו. וראה זו״ח רות פא, ב שבנדות נכפה וכשאינן נדות עין הרע שולט. ובראשית חכמה שער הקדושה ה, שהוא מכלל הטומאות) בקטנות של״ש כ״כ – אף שתינוקת בת יומה מטמאת – אין להקפיד. ושו״מ בשלמת חיים ענינים שונים עח שכל שלא הגיע זמנה לראות אין קפידא. (ושם פ, שכל שאינו בזמן ראי׳ ממש ורק שלא שלא טבלה אין חשש סכנה). וראה בשיח השדה בספר הזכרון (ח”ב אות י”ט) דאפשר בקטנה אין להקפיד ע”פ הגמ’ ביבמות (סא ע”ב) יכול קטנה ת”ל אשה כו’ אלמא דקטנה לאו בכלל אשה. ובהוספות ותיקונים שם, מתוס’ שם (ס ע”ב ) ד”ה בראויה דאשה משמע גדולה ובגמרא בכמה דוכתי איש ולא קטן. ולהעיר משו״ת מהרם חלאוה ק שבתקנה שנזכר נשים אין קטנות אינן בכלל נשים, עיי״ש ההוכחות. אבל ראה בית האוצר כלל קמב שקטנה בת ג׳ בכלל אשה בכ״מ. וראה בשו”ת רבבות אפרים ח”ג סימן תקכ”ה מה שהשיג על ס׳ הזכרון.  והרי י״א שגם בבתולות אין להקפיד.  והבו דלא לוסיף.

אמנם, מפי השמועה במעשה רב כ״ק אד״ש שפעם עמדו או שיחקו ב׳ נערות ואמר לא׳ מהן לומר שבתא טבא לרעותה. ואיני יודע אם הסיפור מדוייק. גם לא שמעתי פרטים אם היו קטנות או גדולות. וכן מפורש בהנהגות הר״מ מקאזניץ כב – גם בתולות. ושו״מ בשו״ת שמן ששון ווארשא תרס״ה שהאריך להוכיח שבכגון דא סתם אשה היינו גדולה ולא קטנה, עיי״ש. ואצל אחרוני זמננו – ראה רבבות אפרים ג, תקכה, להתיר קודם שהגיעו לראות. ובחוט שני אה״ע יב, ב שבקטנות אין להקפיד. וכ״כ בשבט הקהתי ב, שכה. ובשם הגריש״א והגרח״ק בס׳ מעשה רב א, טז, י (ובשאלת רב א, יד, ג שחזר בו ממש״כ בס׳ הזכרון) – מגיל ג׳ לקטנה וט׳ לקטן. וכ״ה בקו׳ בית הלל מב ע׳ לז בשם הגריש״א. וכן בימי ברכה רוטשילד ע׳ רלח.  ובתפארת בנים טויסיג א בתחילתו – ע׳ מג – בשם הקנה בושם להחמיר גם בקטנות. ושם סימן ג – ע׳ מד (השני) בשם המנח״י ללמד אנשי ביתו להזהר משהגיעו לחינוך.  והמחמיר יחמיר.

בני משפחה:

ראה בחי׳ רבינו ידעי׳ הפניני הוריות יג, ב, שהוא משום הרהור. אבל ד״ז מחודש ולא הובא בשאר מקומות ואדרבה בכ״מ שהוא משום כישוף, עין הרע, רוח רע, סכנה ושכחה וכדו׳. ומסתבר שגם רבינו ידעי׳ לא בא אלא להוסיףטעם לשבח ע״ד הזהירות ולא להוציא דברים מפשוטן. ועוד, שיתכן שגם לטעם שכתב יש לחוש, דאיכא למיחש להרהור גם בכגון דא. ונסתפקו בד״ז ובכיו״ב באחרוני זמננו – ראה בית ברוך מילואים כלל א, לט. שו״ת רבבות אפרים ג, תקכה. חוט שני צניעות ע׳ סט. שמירת הגוף והנפש קיא הע׳ יב.

בישיבה:

והנה, אעיקרא דמילתא לא נז׳ רק לעבור ולא לישב. אבל להעיר מפסחים קיא, א: תרי נשים דיתבן בפרשת דרכים. גם הל׳ שם אין ממצעין ולא מתמצעין. אבל רש״י וברשב״ם פי׳ דהיינו לעבור ביניהם. וראה ס׳ זכרון טז. שו״ת מנח״י י, סח, ב. ונשאר בצ״ע. ויש שה״ר מתשוה״ג מוסאפיא לג שעומדים בין ב׳ דקלים, אף שגם בזה אין מתמצעין. ולהעיר מפיה״מ שבת יד, ג. ולמעשה נהגו ליזהר גם בישיבה. וכן מובן לדעת רבינו ידעי׳ הנ״ל, שבכגון דא ודאי איכא למיחש להרהורא ובמכ״ש מעובר ביניהם.

להחזיק משהו בידיו:

הוא ע״פ פסחים קיא, א: ואי ליכא דרכא אחרינא אי איניש אחרינא בהדיה נינקטו לידייהו בהדי הדדי וניחלפו. וראה סגולות ישראל נ, כח: נשים אם צריך לעבור בין תרי נשים ולית ליה דרכא אחרינא הסגלה לזה שיאחז בידו מקל או ספר ואם גם זה לית לי׳ אזי יאחז בפאות שלו. ומקורו מס׳ זכרון טוב מכתב כח. והובא גם בספר פסקי תשובה סימן ר”ו בהערה. טעמי המנהגים ע׳ תפט.  וכ״כ תו יהושע יב, ה.

ובכללות הענין – ראה מעדני שלמה צניעות, שאין לחוש רק אם יש קשר בין הנשים. וצ״ע שהרי בכלבים ודקלים ל״ש למימר הכי. ובשו”ת שלמת חיים ענינים שונים עג, שכל האיסור היא כשעומדות אבל בדרך הילוכן אין קפידא. אבל שם עה, שכשמכוונים לילך ביחד יש להקפיד גם בכה״ג. ויש שהקלו בהפסק ד״א ביניהן (בא״ח ש״ב פינחס יז), או כשרה״ר מפסיקה ביניהם (כדמשמע בפסחים שם). והאיסור רק במכוונים יחד ולא כשאחד על האיצטבא וא׳ בקרקע. – בא״ח שם. וראה בספר שמירת הגוף והנפש ח”א סימן קי”א בארוכה.

 

 

#9074
#14583