Hefsek in Tefilah when Davening with 770Live

 

Question:

I saw your answer to question #5616 about answering Amen over 770 live.

Am I able to answer to נקדישך, אמן יהא through the phone or live video?

If I’m davening with 770 live over the phone and they are saying Kaddish when I’m in middle of Birchos krias Shema, may I answer?

 

Answer:

Yes, you may answer during birchos krias Shema. Nonetheless, it is better if you turn off the phone and avoid this issue.

 

Sources:

ראה משנ”ב רטו בבה”ל ב ד״ה שלא שמע, ותלוי ב’ התי’ שם. ולתי׳ בתרא שם, לשי׳ הרא״ש, כשאינו שומע כל הברכה אין חיוב לענות רק רשות. ושם, שבאלכסנדריא של מצרים לא היו חייבים לענות. וכ״כ למיסבר סברא בפעולת אדם על חיי”א ו, א. וכ”כ בציוני הלכה תפלה ע’ שכד בשם הגריש”א. שיעורי הגריש”א ברכות מז, א – ע’ תקכד.

אבל פשטות לשון אדה”ז רטו, ב שגם באינו שומע חובה היא. וראה ט”ז שם ב. ובאמת, כן מוכרח  בל’ השטמ”ק ברכות נג, ב.

וגם המשנ”ב עצמו בפנים שם ז כתב כחיי”א שחייב (אלא שבחיי”א גופא לא נחית לחלק בין היתר לחיוב). וידוע שדבריו במשנ״ב עיקר לגבי דבריו בבה״ל. ובפרט שבבה”ל הוא רק לתי’ בתרא. וגם סיים עלה שצ”ע, ושסתימת לשון השו”ע שהעתיק לשון הרמב”ם שגם בשמע רק סוף הברכה לחוד חייב לענות. וראה גם בבה”ל שם ד”ה מתחילתה.

גם נחלקו כה״ג אפי׳ בשומע אבל נמצא במק״א אם הדין שמחיצה של ברזל אינה מפסקת הוא שיכול לענות כל׳ הפוסקים או דחיובא נמי איכא. ולישנא דיכול אתא לאפוקי מהדעות שאינו יכול, וכן גם באופן שאינו יכול מחמת הפסק טינוף או שאר גווני. אבל קושטא קאי שכל שיכול לענות חיובא נמי איכא. וראה שד״ח מערכת ר׳, קנז, שלשון רשאי מתפרש גם בלשון חובה.וראי׳, שבשו״ע או״ח קד, ח, שקטדם אלקי נצור יכול לענות, והרי בזה פשוט שהוא חיוב, שהוא כמ״ש בב״י קכב משו״ת הרשב״א שהוא כדרך שפוסק בברכות ק״ש. (ויש שהביאו  מהדין שיכול להתפלל חוץ לעזרה וא״צ להמתין דליכא חיובא כשאינו שם. אלא שאין בזה ראי׳, שהרי מיירי כשאינו שומע ואינו יודע).

והנה, בריטב״א ר״ה כז, ב כתב להדיא ״חייב הוא לענות עמהם״. וכן הביא בשם הריטב״א בס׳ הפרדס לר״א בן חיים שער י הל׳ אמן. וכ״ה בריטב״א הל׳ ברכות ו, ב. (אלא שמקום לפרש ״וכן עונה״ דרשות קאמר. ודוחק מדכללם בהדי הדדי. יעו״ש.וכוד שלגבי אמן כתב להדיא בלשון דחייב. וצע״ג לחלק בין אמן לקדיש ברכו וקדושה. ואיפכא צ״ל. וראה שו״ת מהרש״ג ג, ה. ונדחק בזה בשערי יעקב בירנצויג א, יט, יא. וראה משנה הלכה נה, כ.  ועכ״פ בסוגיא בדוכתא, בחידושיו לר״ה כתב להדיא שחייב). ועוד, שכיון שמחיצה אינה מפסקת אין טעם שלא יתחייב כמו העומדים בפנים, וכל׳  הרשב״א ר״ה כח. א: הרי הוא כאילו  עומד בתוך העשרה שבפנים ועונה עמהם. וכ״פ בשו״ת נשמת כל חי א סוסי׳ ד. וכ״כ בערוה״ש נה, יז. ועוד. והנה ידעתי שיש באחרוני זמננו שכתבו איפכא (וראה גם שו״ת פתחא זוטא ה. ומ״מ, אך שדעתו נוטה כן,  הרי מיירי התם כשיש בלבול הדעת, ולכן כוונתו רצוי׳ שלא להחמיר, יעו״ש). אבל אין לנו אלא המפורש בראשונים. ובשאר ההוכחות שהביאו – ראה גם שו״ת קנה בושם ג, ד שדחה והוכיח איפכא.

ולהעיר גם מלקו”ש כא ע׳ 497 (ועיקר המכתב דן בנוגע לאמן הטלפון ורדיו) “לא גרע מברכה שאינו מחוייב בה, וצריך לענות אמן” (ודנו בכוונתו הק׳ בקובץ הערות הת׳ ואנ״ש 770  גל׳ ב׳ אייר תשד״מ (חוברת ד (קמ)) ע׳ טז.  קובץ עיונים וביאורים בתורת כ״ק אדמו״ר תו״ת כפ״ח יו״ד שבט תשס״ב גל׳ ה (ד/רו) ע׳ 127). ומשמע קצת שיש חיוב. אלא שלא נחית לכך שם. ואינה ראי׳ גמורה.

ובאמת, גם אם רשות היא מסתבר שעונה גם בברכות ק״ש. ולדוגמא, אשה המברכת על מ״ע שהזמ״ג דרשות היא,וגם עניית אמן רשות, ראה בפמ״ג קכד בא״א יד. ולא שמענו לחלק שאין להפסיק לברכת נשים. ועוד ראי׳, שלכמה דעות באמצע ק״ש כיון שעוסק במצוה אינו חייב להפסיק לקדיש וכו׳,  ורק רשות היא, ראה שו״ת מים רבים או״ח ב. תורת חיים סופר סו, ח (הב״ד בשו״ת צי״א יא, ג, ד. יבי״א ה, יג, ו. ועוד. ובשו״ת אול״צ ב ע׳ רפט  הביא מתו״ח הנ״ל לגבי העומד ברשות אחרת. וכ״ה משמו באשי ישראל כד הע׳ סב. ולא דקו, דאיהו קאי בדין עוסק במצוה. ואינו שייך לדין מחיצה של ברזל כלל. וכבר העיר בזה, וגם בעיקר הענין, בשו״ת שערי יושר חנני׳ ה, יז). ואכ״מ.

 

 

#33668