יש לי אורחים המגיעים לסעודת ליל שבת, האם עדיף להתפלל מוקדם כדי להספיק הקידוש לפני שעה שביעית או להתפלל בזמן ולקדש בשעה שביעית?

 

מענה:

אם מאיזה סיבה אינו יכול לקיים שניהם, עדיף להתפלל אחרי פלג המנחה, בתנאי שהתפלל מנחה לפני פלג המנחה, ובציבור, מלהתפלל בזמנה ולקדש בשעה השביעית. אבל כמובן שלא יתפלל ביחידות מחמת זה.

 

מקורות:

כנפלענ״ד. וטעמי ונימוקי, שלהתפלל מוקדם אין חשש לדינא לרוה״פ, ואדרבה פסק השו״ע או״ח רסז, א שמקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול. ובמג״א שם, דאנן קייל״ן כרמב״ם ורא״ש שגם במקום שנהגו כרבנן מתפלל של שבת בע״ש (ודלא כרי״ץ גיאות הובא בטור רצג. וכ״מ דעת הרשב״א ברכות כז, א ד״ה השתא). ויתירה מזו, שלעולת שבת הביאו המג״א גם לרבנן שפיר עבד. וכן מוכח בלבוש. וראה בערוה״ש שם שהביא כן מפנ״י. ואדרבה מצוה איכא להקדים, משום תוספת מחול על הקודש – ראה בה״ג שהובא במג״א שם, ואדה״ז שם א. וראה גם פמ״ג רפ במ״ז א. (ואף שאפשר להוסיף גם באו״א, עדיף לעשות ע״י קבלת עיצומו של יום בערבית. וכצ״ל בפי׳ ד׳ הרא״ש ברכות ד, ו במה שרב לא סמך גאולה לתפלה מחמת שנתכוון למצוה להוסיף מחול על הקודש. ומיושבת קושיית תורת רפאל כא). ובמג״א שם הוסיף עוד טעם שבע״ש יש בנותן טעם להתפלל מוקדם מחמת הקטר חלבים בע״ש.

ועוד טעם שלא החמירו שכבר עשאו לילה בתוס״ש – ראה הנסמן אצלנו 947.

וגם להגר״א במע״ר סה, וקטו, דס״ל להחמיר גם בשבת, ועד להתפלל מה״ט ביחידות – ולא נפסקה הלכה כמותו בכל הפוסקים שמפיהם אנו חיין – הרי הביאו במעשה רב החדש בהנהגות בעל הפרדס ע׳ כב שהיא מצוה קטנה ועבירות היוצא מזה הם גדולים בכפלי כפליים, שעי״ז באים לעבירות חמורות מחלוקת איש ואשתו וצער בע״ח לב״ב. והיינו שבכה״ג שפיר עבד להקדים. וראה גם חיי״א לד, ח. הל׳ שבת ו, א. קיצור שו״ע עו, א. ואמנם, בפמ״ג רנו בא״א א שאין קפידא להמתין בברכו ויותר טוב לקרוא ק״ש בזמנה – אין הכרח דהיינו בברכותי׳. וכוונתו מחשש מכשול שלא יקראו אח״כ. והוא עצמו הציב ציון מיד למג״א רסז, א שלמסקנא אינו כן. אבל כ״מ גם  בס״ח רסט. וראה שו״ת זרע אמת לד. אבל לא נהגו הכי. ונתפשטה ההכרעה דשפיר דמי להקדים.

וראה דברים חריפים בערוה״ש רסז, ד שרבותינו הקדמונים ציוו לנו להקדים מבעו״י וגדר גדול הוא לשבת, ויש שמתאמצים להתפלל בזמנה ועתידים ליתן את הדין שבזה תלוי שלא יחללו שבת בעיר. ויסוד הדברים נמצא כבר במג״א רנו, א ואדה״ז שם א. וראה שו״ת אפרקסתא דעניא ח. סופר המלך יז.

וכש״כ כשמקפידין לאכול גם כזית אחר צאה״כ, דלית בה חששא. וראה שו״ת מהרי״ל החדשות מה, שעל שניהם אני קורא ועמך עולם צדיקים. ואיהו קאי כשגמר הסעודה מבעו״י.

ואף שמנהגנו אינו כן, וראה אצלנו שם 947, וכן 9455, אין הכרח שהוא מחמת מטעם חומרא בתפלת ערבית, ואת״ל הכי הוה לן להחמיר גם שלא לקדש מבעו״י. והרי נהגו ובפרהסיא לפרוס מפה ולקדש. (ועדיין יש לחלק, דסבירא לן שקידוש מבעו״י הוא לכו״ע גם לרבנן. וראה מג״א רסז, א. ודלא כמעשה רב קיז. שו״ת פרי יצחק ב, ט. ועוד. והרי לגר״א מותר לקדש רק אם גם התפלל ערבית. אבל משמעות אדה״ז קסז, ב אינה כן, ושהוא רק לר״י. ואכ״מ). וגם במוצאי תעניות לפעמים הקלו להקדים התפלה. ואכ״מ. והכל לפי הענין.

ומש״כ בשו״ת אדה״ז ז שבדורות האחרונים התחילו להחמיר בתפלת ערבית בזמנה – הרי בהכי קאי בסי׳ רסז, שגם בנוהג להתפלל בזמנה כל ימות החול בע״ש יכול להקדים. וכן מש״כ בחי׳ הצ״צ ריש ברכות – נראה פשוט דלא קאי בע״ש. וכ״נ מקצוה״ש שהביא ההקפדה במנהג אנ״ש להתפלל בזמנה בסי׳ כז, ד ושם בבדה״ש יג הב״ד הצ״צ. ובסי׳ עז, גכתב בפשיטות שנוהגים להקדים. ורק שבבדה״ש טו הביא שאם נתאחרו באמירת לכו נרננה אין קפידא. ושכן נהגו בליובאוויטש. וראה גם במילואים לשם. וראה אצלנו 2517.

אבל קידוש בשעה שביעית להיש נזהרים הוא גם חשש סכנה. והובא בשו״ת מהרי״ל קנב. ועוד. אלא שלדינא קייל״ן שאין ליזהר כשהגיע לביתו שחייב לקדש מיד, אף שלפעמים יהי׳ זה בשעה הנ״ל. אבל למנהגנו נזהרים גם בכה״ג. והרי מדינא מותר לאחר הקידוש במקום צורך כיון שקידש כבר בכניסתו בתפלת ערבית, כאשר האריכו האחרונים בכמה אנפי. וסומכים על הרמ״ע שא״צ לקדש מיד בכניסתו, כגון  באינו תאב לאכול. וכה״ג. וראה אג״ק יב ע׳ רכו. יג ע׳ קכ. ולהעיר מאג״ק כ״ה תמוז תשכ״א (שלחן מנחם ע׳ עה) ע״ד הזהירות גם במקום הכנסת אורחים. ובתיקוני שבת גופא, מרא דהאי שמעתתא, כתב שמחמת חשש זה יקדש קודם הלילה, ולפי פשוטו היינו לאחר שהתפלל ערבית. והביאו המג״א ואדה״ז. וראי׳ גמורה אינה, שבזמנם מעיקרא התפללו כל הציבור מוקדם. ולא הי׳ שייך להתפלל בציבור באיחור.  וכן נהגו גדולי ישראל שהקדימו ערבית ולא קידשו בשעה שביעית. וראה זכרון יהודה מנהגי מהר״ם אש כה, ב. ובכ״מ.

וראה כאן:

When not making Kiddush between six & seven causes difficulties

 

 

#32888