What’s the Halacha regarding reading Targum at night (during the week)?

 

Permissible.

(Shnayim Mikra, however, should ideally not be said at night, except on Thursday/Friday night. See here).

 

Sources:

הנה אף שכתבו כך כמה מגורי האריז״ל, הרי בדברי מהרח״ו שהיא סולת נקי׳ לא נזכר כלל. ומקורו הוא מרמ״ע מפאנו, במאמר מעין גנים א, ד, והרי איהו ס״ל לא לקרוא תרגום בשויו״ט בכלל, לא בלילה ולא ביום. ובהנהגת האריז״ל מפורש שקרא בשבת. וכבר העיר בזה במח״ב קנו, ד. וכן המנהג פשוט. וראה פקודת אלעזר רפה, א שכתב עלה שסודות שלא גילה האריז״ל אין אחריותם עלינו.

אלא שהחיד״א פליג עלה בחדא ומודה בחדא, שקיבלה לענין שאר לילות השבוע, ורק בשבת כתב להקל, ראה שם ובמח״ב רפה, ט בקו״א. והוא ע״פ סברת הרמ״ז, שהביא אצלו בשו״ת חיים שאל א, עא, שכל שאין מוצאים נגד הרמ״ע בדברי מהרח״ו ניזיל אבתרי׳. וכנראה לא ס״ל שבטלה מקצתה בטלה כולה. אבל בפקודת אלעזר כתב שאין מקום לתפוס מעט מדבריו.

ולדידן שגם בליל ששי מנהגנו לקרוא שמו״ת ודלא כמחמירים לקרוא רק מקרא, (וגם לפני חצות – ראה כאן), ודלא כחיד״א, על כרחך דלא שמיעא לן, אף שעדיין יש לחלק בין ליל ששי לשאר לילות.

וגם למנהג לקרוא בליל ששי ללא תרגום – אין הכרח לפרש שעלו בהסכמה לסברת הרמ״ע, אלא  דס״ל שהתיקון הוא במקרא לחוד.

אלא שיש שכתבו שגם בדברי מהרח״ו מכללא איתמר. ואין דבריהם מוכרחים.

והאריך בזה בשו״ת יבי״א ו, ל, ה.

בנוגע לקריאת שמו״ת בלילה בכלל – ה״ז כדין מקרא, אלא שבליל שבת מקילים בזה. וראה  מזה אצלנו במקורות ועיונים לכאן.

ובלא״ה, עיקר זמנה ע״פ האריז״ל רק מיום ששי אחר חצות.

ואף שמקום לומר שיש. להקל בקריאת שמו״ת כדין הקורא עם פירוש, מ״מ ג״ז לא ברירא, שי״א שרק עם פירוש מועיל ולא כשמתרגם. ואף שתרגום אונקלוס עדיף מסתם תרגום בלע״ז, אפשר דמה״ט גופא גרע לגבי נדו״ד, שניתן למשה מסיני עם המקרא והוא כטפל למקרא (ראה מש״כ בזה מסברת עצמו בקובץ הלכות קמינצקי שבת א, יט, יא הע׳ טז. והרי כנ״ל איכא למ״ד שלא לקרוא בכלל תרגום בלילה מחמת התגברות הדינים. ואף למשנת״ל להיתר,  מקום לומר שלא יועיל להתיר לו המקרא. ויל״ע). ועוד שכן גם בעיקר ההיתר כשמפרש – ראה באג״ק יח ע׳ לב שמועיל רק בשעהד״ח. ובשלמא בקריאת שמו״ת בליל ששי, שבכלל קיל טפי, וגם זמנו עובר לפי הסוד שצ״ל דוקא כ״ו פסוקים בליל ששי, אבל בשאר לילות אין טעם להתיר קריאת מקרא בלילה בדאפשר באו״א.

והנה בשיחת יום שמח״ת תשמ״ו נזכר להשלים שמו״ת במוצאי שמח״ת. אמנם, המדובר בדאי אפשר באופן אחר שכבר עבר זמנו. וקשה ללמוד מזה לשאר ימות השנה. וכעין  מש״כ הרמ״ע להתיר לשיטתו לקרוא שמו״ת בשמח״ת, אף דס״ל שאין לקרוא תרגום ביו״ט דלא סגי בלא״ה (מעין גנים שם ג, א. ועוד טעם מחמת דהוא יוט״ש, יעו״ש).

 

 

#25027
#40119