Is there an Inyan to read Parashas Zachor from a Sefer Torah if there is no Minyan?
Yes. It should be read with proper trop.
Additionally, if there is a minyan on Purim you should have in mind when reading the Krias Hatorah of Vayavo Amalek to be yotzei the mitzvah of remembering Amalek.
Sources:
ראה שו”ע או”ח סו”ס תרפה ובמשנ”ב שם יז. וכ״ה כבר בשע״א ח, פה. וכ״כ כה״ח תרפה, לה. וראה שו״ת בנין שלמה נד.
וטעם הדבר, למ״ד שקריאה מתוך הספר לעיכובא כמשמעות הגמ׳ מגילה יח, א ומה״ת. וכ״ה באשכול חנוכה ופורים י. וראה פנ״י מגילה יז, ב. ב״ח תרפה. פמ״ג קמג במ״ז ב. שו״ת משיב דבר א, מז ד״ה סי׳ קכח סי״א. משנ״ב שם יד. (וצע״ק שכתב שם יז: ויהדר, דלדידי׳ הוא מדינא. ושו״ר שיש שכתבו שט״ס היא וצ״ל ויחזור). ואילו בעשרה ס״ל שאינו מה״ת. וראה גם נחל אשכול לאשכול שם. משנ״ב בשעה״צ ה.
אבל פשטות ד׳ הרמ״א סוס׳ תרפה, דקאי לקרוא מתוך החומש, מדלא כתב כן להדיא. ובפשטות בני הישובים גם אין להם ס״ת. וכ״מ בד״מ מדכתב ״לאומרה״ ולא ״לקרותה״. וכ״ה במקורו בהגהות מנהגים טירנא מנהגי ארבע פרשיות. ואולי י״ל, שבהגהות מנהגים ובד״מ קאי על מי שאינו יכול לבוא למנין, והיינו ביחיד בביתו שבודאי אין לו ס״ת ומשו״ה קאמר ״לאומרה״, אבל בהגהות הרמ״א במפה על השו״ע קאי אד׳ המחבר דמיירי מבני הישובים, וא״כ אפשר שיש להם ס״ת אלא שלא מזדמן להם תמיד עשרה בישוב.
ומש״כ בנגינות ובטעמים – כ״ה ברמ״א שם. ולא נת׳ הטעם. וי״ל שהוא מדין קריאה, שאינו כפ׳ שקלים ואינך שהוא בגדר ונשלמה פרים, שכאן ה״ז בכלל מצות זכירה לקרוא מתוך ספר, וצורת קריאה בטעמים, ובכלל ויבינו במקרא פסקי טעמים. ועוד שכך אפשר לזכור ולא לשכוח, ראה גם תוס׳ מגילה לב, א ד״ה והשונה. אבל בלקט יושר ע׳ 154 כתב דדמיא לקדושה שהיחיד אומר בטעמים. ואף דהתם הטעם שיהא רק בגדר קורא בתורה ולא אמירת קדושה, כנראה טעמו גם כאן להראות שאינו מדין קרה״ת, שאין היחיד קורא בתורה, והוא רק דרך קריאה בעלמא. ולפ״ז אזיל בתר איפכא. והוא פלאי, דלכאו׳ לפ״ז אדרבה עדיף שלא לקרוא בטעמים.
אבל בשאר קריה״ת אין להוציא ס״ת – ראה כאן:
.
#19793
