I know that one cannot leave the room in middle of Torah reading. How about Haftorah or Megillah (he was already Yotze)?

 

During Haftorah one should ideally not leave, unless absolutely necessary, but it’s not forbidden, unless there will not be ten people when he leaves.

During Megillah reading, one may leave if there are ten people there, but there is room to be stringent.

 

Sources:

הנה בדברי חמודות עהרא״ש ברכות ז, לא, הקשה במש״כ תר״י ברכות ח, א דסד״א לחומרא,  שהרי קריה״ת תקנת נביאים. ועיי״ש ליישב שתקנות נביאים יש להחמיר בספקן כמו בדאורייתא. ומשמע שיסוד האיסור לא מצד גוף הקריאה בתורה, מחמת כבודה, ראה תורת חיים סופר קמו, א – כ״א מחמת התקנה. ולפ״ז, מקום לומר גם תקנת ההפטרה בכלל. וכש״כ במגילה שי״א שקריאתה מדברי קבלה. ויש מקום לדחות ולומר, דקאי התם במי שחייב בקריאה עכשיו, ולא במי שכבר שמע, שהוא גדר אחר מחמת כבוד התורה. וראה מט״י עייאש קמו, א – באו״א.

ובכל אופן, פשוט שהוא דין רק בקריה״ת ולא בשאר ברכות ומצוות, ראה מט״י שם ב. אבל להעיר מחשוקי חמד יומא ע, א.

וגם את״ל שההפטרה שייכת לקריה״ת ונתקנה במקומה, אין סיבה להחמיר לגבי מגילה, שנקראת אגרת, ואף שדינה כספר לכמה מילי. ועוד שאינה חובת הציבור כשאר דבר שבקדושה. (אלא שי״א להתיר בכלל לצורך גדול. ואכ״מ).

אבל באין עשרה, מבטל מצות פרסו״נ דהציבור. וגם לא גרע מכשעסוקים בתורה בכלל – ראה תניא אגה״ק כג – קלז, א.

וראה באפיקי מגינים קמו, ג, לגבי הפטרה שכתב להדיא דשרי. וכ״כ בתורת חיים סופר שם. וראה נפש דוד להאדר״ת ע׳ מד. משוש כל הארץ בסו״ס זכרון בצלאל דבליצקי הע׳ כא. ברכת שמעון ממן ברכות ח״ב – ח, א (ע׳ עז). אשר לשלמה ברמן מועד ה.

ולענין מגילה – ראה שו״ת תורה לשמה או״ח קצה שהחמיר. אבל הוא רק לחומרא, כדיוק לשונו. וראה משנת יעקב תרצ. והאריכו בזה בשו״ת מחקרי ארץ ז, קמח. רבבות אפרים ב, קצה. שם ה, תנג. שרה״מ ג, ב. אור יצחק עבאדי ב, רנה. ולהעיר משו״ת נוב״י קמא מא.

 

 

#19705